רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » רשלנות רפואית

שתיקת הרופאים מנעה השגת חוות דעת רפואית

פורסם על ידי on 17 בספטמבר 2013 – 19:03אין תגובות

השתיקה של הרופאים גרמה לצרותלעיתים לא רחוקות הטיפול הרפואי לו זכינו אנו או בני ביתנו לא צלח, החולים נותרו עם נכויות, או אף נפטרים כתוצאה מהטיפול, שלדעתנו, היה כושל. אנו מבקשים לתבוע את הרופאים שטיפלו בחולים ברשלנות רפואית, אך לשם כך עלינו להציג חוות דעת מומחה רפואי בתחום שתתמוך בקיום הרשלנות. חוות הדעת עולה בממון רב, ובדרך כלל מומחים רבים שמחים לתיתה עקב השכר שבצידה. מה קורה כאשר עקב אחוות רופאים, אין בנמצא רופא מומחה שיהיה מוכן לתת לנו חוות דעת שתוכיח כי הייתה רשלנות רפואית בטיפול שנתנו? האם לא נוכל לתבוע את הרופאים ברשלנות רפואית ?

בית המשפט החליט למנות מומחה מטעמו.

 

המנוח, בן 53, סבל משחמת הכבד, ובגינה עבר ניתוח השתלת כבד בביה"ח בילינסון ונפטר לאחר יומיים מהלם לא נשלט.

בני משפחתו תבעו את בית החולים ברשלנות רפואית. הם טענו כי בית החולים הפר באופן יסודי את כללי הזהירות הרפואיים ונהג בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל. הם טענו כי הכבד שהושתל היה תקין בעת הוצאתו מהתורמת, אך בית החולים שמר אותו בתנאים גרועים ובמשך זמן רב מדי לאחר הוצאתו ועד להשתלתו, עקב ההשתהות בהשתלה גופו של המנוח יצא מאיזון המודינמי, ובגלל התנהלות כושלת זו המנוח נפטר.

כמו כן,לטענתם, הרשומות הרפואיות של הניתוח קצרות באופן מיוחד, ולא ניתן לדלות מהן פרטים אודות מהלך הניתוח, הטכניקה בה הוא בוצע, מתי ניתנו למנוח מנות דם, מדוע הניתוח התאחר וכו'. הם הציגו בפני בית המשפט חוות דעת ללא שם התומכת בטענתם, מכיוון שלטענתם, אף רופא לא היה מוכן לצאת בגלוי נגד עמיתיו למקצוע, מה שכינו שתיקת הרופאים, וביקשו בפנייתם לבית המשפט לפטור אותם מהגשת חוות דעת רפואית רשמית אותה יש להגיש בתביעה של עניין שברפואה, או לחילופין שביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו.

טענת הנתבעים ודבריו של בית המשפט

 

מנגד טענו הנתבעים כי אין כל קשר של שתיקה שכזה, וכי יש בנמצא מומחים בארץ ובחו"ל שאליהם התובעים לא פנו, ומכיוון שהם אינם סובלים ממצוקה כספית בגינה לא יוכלו לפנות בעצמם למומחה, עליהם להשיג חוות דעת כזו בעצמם.

ביהמ"ש קיבל את התביעה. ביהמ"ש ציין כי למרות שהחוק מחייב הבאת חוות דעת מומחה בעניין שברפואה, הרי יחד עם זאת הוא מאפשר לביהמ"ש לפטור צד מחובה זו ואף למנות מומחה מטעמו. ביהמ"ש הדגיש כי ישנה מחלוקת בפסיקה אם רצוי למנות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש או לא, כשהטעם העיקרי של התומכים בכך היא שחוות הדעת מטעם הצדדים שבדרך כלל סותרות זו את זו, אינן אוביקטיביות, אלא הן בהתאמה למה שמבקשים השוכרים אותם, למרות שהעובדות שמצויות לפני המומחים זהות. הטעם העיקרי של השוללים חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש היא כי ביהמ"ש עלול להסתמך יתר על המידה על המומחה מטעמו, ועקב כך להיכשל בכללי הזהירות הננקטים כלפי עדויות.

פסק דינו של בית המשפט

 

ביהמ"ש קבע כי המבקש לפטרו מהצגת חוות דעת רפואית נדרש לעמוד בתנאי המבחן המשולש. התנאי הראשון הוא שתהיינה נסיבות מיוחדות שתסברנה מדוע הצד צודק בדרישתו לא להציג חוות דעת רפואית, כשבין הנסיבות המיוחדות ניתן למנות התארכות הדיון בטרם מונה המומחה, פגיעה באיזו זכות דיונית של התובע, או אי יכולת כלכלית לשלם עבור חוות הדעת. התנאי השני הוא שיש סיכוי שהתביעה תתקבל, והשלישי שיש ראיה לכאורה למרות היעדר חוות הדעת הרפואית כי יש ביסוס לעניין שברפואה. בימ"ש יערוך איזון בין תוצאות מבחן זה לאור נסיבותיו של המקרה שלפניו לבין הכלל המשפטי הנהוג המחייב הבאת חוות דעת מומחה.

ביהמ"ש קבע כי במקרה שלפניו לא הוצגו לפניו מחקרים כי קיים בין הרופאים קשר של שתיקה. עם זאת התמלאו התנאים לפטור מהצגת חוות דעת רפואית של מומחה מטעם התובעים ולמינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. לתובעים היה קושי רב למצוא מומחים שיכתבו חוות דעת רפואית נוגדת לרופאים שביצעו את הניתוח, היות שמספר המומחים בתחום הן בארץ והן בחו"ל מועט, והרופאים המעטים המומחים בתחום נמצאים בקשר הדוק עם עמיתיהם בכנסים ובוועדות משותפות, ועקב כך לא רוצים לכתוב חוות דעת שתקבענה שעמיתיהם התרשלו. כמו כן יש ראייה לכאורה המבססת את העניין שברפואה, באשר ישנה חוות דעת רפואית אם כי ללא שם נותנה.

ביהמ"ש הסביר כי ראוי שביהמ"ש ינקוט במדיניות מקלה כאשר מונחת לפניו בקשה כזו, כי פטור מהצגת חוות דעת רפואית ע"י מי מהצדדים ומינוי מומחה בימ"ש עדיין מאפשרת לצד השני להציג חוות דעת מטעמו, ולכן אינה פוגעת בו, ולהפך, דווקא הצד המבקש פטור מוותר על ראיות לטובתו, שמטבע הדברים היו נכללות בחוות דעתו של המומחה ששכר, ומשאיר מולו חוות דעת של הצד היריב, שמטבע הדברים הן נגדו.

לאור כל זאת נאות ביהמ"ש לפטור את התובעים מהגשת חוות דעת מטעמם ולמנות מומחים מטעמו, כשהתובעים שידם משגת יממנו אותם, וזאת מבלי לפגוע בזכות הנתבעים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם.

ת"א 6743-09-11

אייזנבך ואח' נ' מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח'

מאות נפגעים מקבלים עדכונים חשובים. הירשמו גם

אם אהבת ראה/י גם:

תגיות:

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.