יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?
ידוע שבניתוחים קיימים סיכונים לא מעטים למנותחים, הן במהלך הניתוח והן לאחריו, ולא אחת תובעים מטופלים שנפגעו בניתוח את הרופאים המטפלים ברשלנות רפואית. אך בעשורים האחרונים, עקב התפשטות מחלות נגיפיות מסכנות חיים, כמו איידס, הצוות המטפל חשוף אף הוא לסכנות, הנובעות ממגע עם דמו של החולה, ולכן כאשר הצוות הרפואי יודע שלפניו מטופל נושא נגיף כזה הוא צריך לנקוט באמצעים קפדניים על מנת להימנע ככל האפשר מהידבקות. נשאלת השאלה האם הרופא או בית החולים יהיו אחראים ברשלנות רפואית כאשר במהלך ניתוח או טיפול רפואי אחר נוצר מגע בין דמו של חולה נשא נגיף האיידס לבין אחד מאנשי הצוות הרפואי?
חיידק טורף. כולנו שמענו קצת על החיידק המפחיד והאלים הזה וכולנו חוששים ממנו כל פעם . תסמיניו פעמים רבות כשל וירוס בר חלוף או מחלת ילדים לא מסובכת, ולכן הידיעה שייתכן שתקף את ילדנו והצוות הרפואי לא יאבחן זאת מפחידה עוד יותר. אך אם חס וחלילה ילד יילך לעולמו בשל חיידק זה, האם בהכרח הדבר מעיד על רשלנות רפואית של הצוות הרפואי שלא אבחן זאת? מקרה כגון זה קרה ל-מ' ולהוריו.
לעיתים לא רחוקות הטיפול הרפואי לו זכינו אנו או בני ביתנו לא צלח, החולים נותרו עם נכויות, או אף נפטרים כתוצאה מהטיפול, שלדעתנו, היה כושל. אנו מבקשים לתבוע את הרופאים שטיפלו בחולים ברשלנות רפואית, אך לשם כך עלינו להציג חוות דעת מומחה רפואי בתחום שתתמוך בקיום הרשלנות. חוות הדעת עולה בממון רב, ובדרך כלל מומחים רבים שמחים לתיתה עקב השכר שבצידה. מה קורה כאשר עקב אחוות רופאים, אין בנמצא רופא מומחה שיהיה מוכן לתת לנו חוות דעת שתוכיח כי הייתה רשלנות רפואית בטיפול שנתנו? האם לא נוכל לתבוע את הרופאים ברשלנות רפואית ?
מזה שנים כל אישה הרה עוברת מספר בדיקות אולטרה סאונד בעת ההיריון על מנת לאתר מומים בעובר. חלק מהבדיקות מתבצעות במכונים ולאחר מכן חוזרת האישה עם התוצאות לרופא המטפל. נשאלת השאלה האם כאשר הבדיקות מעוררות חשד למום כבד בעובר מוטלת חובה על הרופא שערך את בדיקת האולטרה סאונד להתריע בפני הנבדקת על המשמעות החמורה של תוצאות הבדיקה שעברה ולהציע אפשרויות טיפול, ואינו יכול להסתפק רק בהצגת הממצאים תוך הפנייתה לרופא המטפל לצורך המשך טיפול, ואם לא עשה כן ניתן לקבע כי הייתה במעשיו רשלנות רפואית.
לחץ תוך גולגלתי שלא זוהה בזמן הוביל לפגיעה בראייה- בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בשל התיישנות ואילו בערעור לעליון הוחלט לקבל את התביעה ולהחזירה לדיון! ההליכים המשפטיים בענייני תביעת רשלנות רפואית כמו כל תביעה אזרחית חשופים למגבלת תקופת ההתיישנות של 7 שנים ובשל איחור במועד הגשת התביעה עשוי בית המשפט לדחות את הדיון בה מסיבה זאת בלבד ולכן, אחת העצות החשובות ביותר בכל הנוגע להגשת תביעה היא לא להשתהות בהגשתה שכן, יכול שהתביעה תהיה עם סיכויי הצלחה גבוהים ביותר, אך יהיה קשה להתמודד מול מחסום הזמן בפני בית המשפט. יחד עם זאת, לא כל מקרה דומה למשנהו וישנם מצבים בהם בית המשפט יראה לנכון לדון בתביעה גם בחלוף תקופת ההתיישנות ואין לוותר עליה אף אם נדחתה התביעה בשל כך בערכאה הראשונה כפי שאירע במקרה זה. המטופלת הגיעה למרכז הרפואי עם תלונות על כאבים חזקים בעורף, אובחנה כסובלת מהתייבשות ונשלחה לביתה, מאוחר יותר התברר כי היא סובלת מלחץ תוך גולגולתי וזה גרם לנזק בראיה
התינוק נפגע בעינו בעת דיקור מי השפיר ונותר עם לקות ראיה לכל חייו – בית משפט המחוזי קבע כי לא הייתה רשלנות רפואית – הכיצד זה יתכן?
אחת הבדיקות השכיחות שמבצעות נשים בהריון, היא בדיקת מי השפיר, אשר תפקידה לזהות מומים מולדים. הבדיקה מתבצעת תוך דקירה של האישה ההרה והוצאת נוזל מי השפיר ובדיקת רמת תקינותם, כאשר נשים הרות רבות לא מודעות לסיכונים הרבים שישנם בהליך רפואי זו. תפקיד הרופא המבצע את הבדיקה להסביר באופן מלא ומפורט לאישה את כל הסיבוכים האפשריים וההשלכות שישנן לביצוע הבדיקה או לחילופין להחלטה שלא לבצעה.
הגיע למיון עם כאבי ראש, לא אובחן ונכנס לתרדמת המטופל הגיע לבית החולים עם כאבי ראש ונשאר ובשל אבחון לקוי נכנס לתרדמת של חמש שנים עד שנפטר – בית המשפט…
אחת התאומות שנולדו בטיפולי הפריה נולדה עם מומים – בית המשפט המחוזי קבע שהרופא לא התרשל – אך ניתן פיצוי על כי לא ניתנה להורים אפשרות לבחור טיפול אחר ובערעור לעליון הפיצוי הוכפל פי שניים
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כמו כל תביעה אחרת, לא מסתיימת תמיד בערכאה הראשונה, שכן באם אחד הצדדים אינו מרוצה מהתוצאה שאליה הגיעה בית המשפט, יש לו את האפשרות להגיש ערעור לבית משפט בערכאה גבוהה יותר, כאשר לעתים ההחלטה הזו עשויה לשנות את התוצאה המשפטית מהקצה לקצה.
אחד הדברים הקריטיים ביותר בעולם הרפואה הוא נושא האבחון של המחלה, שכן פעמים ניתן לדון אדם לחיים או למוות רק בשל האבחון, באם נעשה באופן ראוי או שמא לא. תביעות רשלנות רפואית רבות נובעות כתוצאה מהתרשלות הרופא לבצע את הבדיקות הנדרשות כדי לדעת מהי מחלת המטופל ולמנוע את החמרתה, כך במקרים של אנשים מבוגרים וכך בנוגע לתינוקות בני יומם.
