רשלנות הרופאים בהותרת מחט בגוף המטופלת לאחר ניתוח

ת"א (נצרת) 3352-03-08 א.ש.נ נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, קופת חולים לאומית

מחט הושארה בבטנה של מטופלת לאחר ניתוח שעברה – בית המשפט השלום קובע כי הייתה רשלנות רפואית באחד הניתוחים שעברה המטופלת ופוסק לה פיצוי כספי בסך של  כ- 250,000 ₪.

אחת הדרישות מכל רופא מטפל, הינה לנהוג בהתאם לחובת הזהירות מתוקף תפקידו. ובכלל זה, להקפיד כי הטיפול נעשה באופן הראוי, על פי הסטנדרט הרפואי המקובל והנדרש. במידה ומתברר כי הצוות הרפואי לא פעל כך, נטל ההוכחה עובר אליו ואם אינו עומד במבחן ההוכחה, הרי עשוי  להיתבע בגין רשלנות רפואית. כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי המנתחים שכחו מחט בתוך גופה של מטופלת לאחר ניתוח ?

מיכל (שם בדוי) עברה ניתוח קיסרי בבית החולים בעת לידת בנה השישי,  ולאחריו סבלה מכאבים בלתי פוסקים באזור הבטן. שנתיים לאחר מכן, עברה מיכל באותו בית חולים ניתוח לשם שחרור עצב שהיה כלוא בצד השמאלי שבצלקת הניתוחית שהייתה בבטנה, בהנחה כי כעת גם יפסקו הכאבים.

גם לאחר הניתוח השני, מיכל לא הפסיקה לסבול מכאבים באזור הבטן וכארבע שנים לאחר הניתוח בדיקה שערכה הצביעה כי קיים גוף זר בצלקת הניתוחית מצד ימין ויש  צורך לבצע ניתוח לשם הוצאתו במהלך הניתוח התברר כי הושארה מחט מאחד הניתוחים בגופה של מיכל.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בבית משפט השלום – האם הרופאים באמת שכחו מחט בתוך גופה של המטופלת מיכל??

בתביעה שהוגשה נטען כי המחט הושארה בגופה של מיכל באחד הניתוחים בשל רשלנות של הצוות המנתח.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי, כי הימצאות המחט בגופה של מיכל אינה קשורה לאף אחד מהניתוחים שבוצעו וכי הניתוחים נעשו בהתאם לסטנדרט המקובל כמו גם הזמן שעבר מהניתוח ועד הוצאת המחט, מנתק את הקשר בין הניתוח הקיסרי שעברה מיכל לבין הימצאות המחט בגופה, כך שסביר להניח שהמחט נשארה כתוצאה מטיפול רפואי אחר לגמרי.

אין חולק בין הצדדים כי הייתה בגופה של מיכל מחט וזו הוצאה בניתוח.

הוגשו חוות דעת רפואיות מטעם שני הצדדים ובשל הפערים והמחלוקת ביניהם בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו בתחום הגינקולוגיה והמיילדות. בחוות דעתו קבע המומחה הרפואי, כי המחט לא הושארה בניתוח הקיסרי. לעניין הניתוח השני , הביא המומחה שיקולים בעד ונגד לכך שהמחט נשארה בגוף אחרי הניתוח השני ולא הכריע.

עוד קבע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי כתוצאה מהימצאות המחט לא נותרה למיכל נכות רפואית מלבד הסבל והכאב שהיה עליה לעבור בניתוחים השונים ולשם הוצאת המחט מגופה.

בית המשפט דן בכל הטענות ובהסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי, קבע כי המחט לא הושארה בניתוח הראשון, הניתוח הקיסרי. בנוגע לניתוח השני נוצר קושי ראייתי משום שהצוות הרפואי לא העביר דוח ספירות שלפיו ניתן לדעת באיזה ציוד נעשה שימוש במהלך הניתוח ולכן נטל ההוכחה הועבר לידי הצוות הרפואי.

בית המשפט קבע כי לא לאור הנתונים שהובאו בפניו מיכל לא עברה כל פרוצדורה רפואית מהניתוח הראשון לניתוח השני ולכן כנראה שהמחט הושארה בגופה בניתוח השני, ומכיוון שאין דוח ספירה קיים נזק ראייתי משמעותי לשם הכרעה אם המחט נשארה בניתוח השני או לא, עם זאת לדעת בית המשפט עולה מתוך הנסיבות כי אין אפשרות אחרת מלבד זאת שהמחט נשארה בגופה של מיכל במהלך הניתוח השני.

עוד קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה כי אינו אחראי להשארת המחט בבטנה של מיכל המטופלת וכי השארת מחט בגוף מטופל זו התנהלות שאינה עומדת בנורמה הרפואית המקובלת והסבירה, ועל כן המדובר ברשלנות. בית המשפט מציין בפסק דינו כי הרופאים צריכים לעשות את כל הנדרש לאחר הניתוח כדי למנוע מצב שבו גוף זר יוותר בגוף המטופל ולא לאחר הניתוח וסגירת המקום וקובע שקיים קשר סיבתי ועובדתי בין החריגה של הצוות הרפואי מרמת הטיפול הסביר והסטנדרטי הנדרש בהשארת המחט בגופה של מיכל לבין הנזק שנגרם לה כתוצאה מכך.

בית משפט השלום, פוסק אם כן, כי הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי וקובע פיצוי כספי על סך של למעלה מ- 250,000 ₪.

 

 

 

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה