רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » רשלנות בהריון ולידה

האם רופא העורך בדיקות אולטרה סאונד לאשה הרה אחראי ברשלנות רפואית ?

פורסם על ידי on 12 באוגוסט 2013 – 15:15אין תגובות

רשלנות רפואית באבחון העוברמזה שנים כל אישה הרה עוברת מספר בדיקות אולטרה סאונד בעת ההיריון על מנת לאתר מומים בעובר. חלק מהבדיקות מתבצעות במכונים ולאחר מכן חוזרת האישה עם התוצאות לרופא המטפל. נשאלת השאלה האם כאשר הבדיקות מעוררות חשד למום כבד בעובר מוטלת חובה על הרופא שערך את בדיקת האולטרה סאונד להתריע בפני הנבדקת על המשמעות החמורה של תוצאות הבדיקה שעברה ולהציע אפשרויות טיפול, ואינו יכול להסתפק רק בהצגת הממצאים תוך הפנייתה לרופא המטפל לצורך המשך טיפול, ואם לא עשה כן ניתן לקבע כי הייתה במעשיו רשלנות רפואית.

ביהמ"ש העליון קבע בערעור כי לא הייתה רשלנות רפואית בהתנהלותו של מכון אולטרה סאונד

 

מקרה שאירע לאשה הרה שנערכה לה בדיקת אולטרה סאונד עקב חשדו של הרופא המטפל למום בעובר. הבדיקה אישרה את חשדו של הרופא המטפל, והרופא עורך הבדיקה מסר לאישה את תוצאות הבדיקה ללא שהציע לה אופציות לטיפולים כהמשך לבדיקה זו, והפנה אותה להמשך טיפול אצל הרופא המטפל. למרות הממצאים המחשידים לא הופסק הריונה של האשה, והיא ילדה תינוקת הסובלת ממיקרוצפליה ועוד בעיות תורשתיות הגורמות לליקוי חמור בגדילה ולאיחור בינוני בהתפתחות.

ההורים תבעו את הרופא המטפל שערך את הבדיקה בשל רשלנות רפואית במהלך הריונה של האישה. חלק מהצדדים הגיעו להסכם פשרה. הרופא המטפל הגיש הודעת צד ג',שהינה מעין הודעה על צירוף לכתב התביעה, כנגד רופא המכון שערך את בדיקת האולטרה סאונד וטען כי מחובתו של רופא זה להסביר לאשה את תוצאות הבדיקה ואף ליידעה על משמעות תוצאותיה ודרכי טיפול, מכיוון שמרגע שהרופא המטפל הפנה את האישה למכון לבדיקה זו, האחריות על המשך הטיפול עברה ממנו לרופא עורך הבדיקה. לטענתו, רופא זה לא הסביר לאשה כלל את תוצאות הבדיקה לא כל שכן את משמעויותיה ודרכי הטיפול, אלא רק הפנה אותה עם התוצאות הכתובות אליו, ולכן רופא המכון אחראי ברשלנות רפואית כלפי התובעים בנוסף אליו, הרופא המטפל.

דבריו של הרופא שערך את בדיקת האולטרה סאונד

 

מנגד טען הרופא עורך הבדיקה כי אמנם הוא לא זוכר את האירוע נשוא התביעה בגין רשלנות רפואית, אך כשיגרה הוא נוהג להסביר לנבדקת את תוצאות הבדיקה מעבר להפנייתה לרופא המטפל, ולכן יש להניח שגם במקרה זה נהג כך, לפיכך אין בהתנהלותו רשלנות רפואית. כמו כן טען כי לאחר ביצוע בדיקת האולטרה סאונד עוברת האחריות להמשך הטיפול באישה לרופא שמטפל בה בעת ההריון, ולכן אין זה מתפקידו לדון עימה בדרכי טיפול.

ביהמ"ש המחוזי על סמך עדותו המהימנה של הנתבע, רופא המכון, ובהתבסס על סתירות בדברי האם התובעת, קבע כי אכן הרופא עורך הבדיקה לא רק שמסר לאשה בכתב את התוצאות והפנה אותה לרופא המטפל, אלא אף הסביר לה אותן. עוד קבע בימ"ש על סמך פסקי דין שקדמו לאירוע כי אחריות מכון עורך בדיקות אינה מלאה, והמכון אחראי רק לביצוע מקצועי של הבדיקה, ומאחר שהרופא הבודק הסביר לאשה את תוצאות הבדיקה הוא אינו אחראי למה שהתרחש בהמשך, ואין רשלנות רפואית בהתנהלותו כאשר לא הסביר לה את משמעות התוצאות ולא הציע לה אופציות טיפוליות. אי לכך דחה בית המשפט את תביעתו של הרופא המטפל.

הרופא המטפל ערער על פסק דין זה לביהמ"ש העליון וחזר וטען כי האחריות לנזקם של התובעים חלה במקרה זה על הרופא עורך הבדיקה, אשר לא הסביר לאישה (חרף הקביעה העובדתית הנוגדת בערכאה הנמוכה) כלל את תוצאות הבדיקה לא כל שכן את משמעותן, לרבות אפשרויות טיפול אותן היה לטענתו אמור להציג.

דבריו של בית המשפט האם אכן מדובר ברשלנות רפואית ?

 

כנהוג ביהמ"ש העליון לא התערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, אך בחר להתייחס לשאלה העקרונית, האם מכון בדיקה חייב להתריע בפני נבדק על תוצאות מדאיגות בבדיקתו ועל משמעותן, מעבר לאמירה שגרתית על התוצאה והפניה לרופא המטפל. עם זאת ביהמ"ש לא הכריע בשאלה עקרונית זו.

ביהמ"ש אמר כי בקביעה עקרונית כזו יש לערוך איזון בין השיקול המצדד בהתרעה בפני המטופל מתוך הנחה שהנבדק יערוך עקב הממצאים בירורים נוספים, לבין השיקול הנגדי השולל מסירת מידע כזה לנבדק עקב כך שהרופא הבודק אינו רואה את התמונה בכללותה, ואף יש בהתרעה כזו סיכון רגשי של הנבדק. ביהמ"ש לא הכריע בשאלה זו מכיוון שבחר שלהותיר על כנה את קביעת בית המשפט כי אין בהתנהלות הרופא הבודק שהסביר לאישה את תוצאות הבדיקה רשלנות רפואית גם אם לא דן עימה באפשרויות טיפול.

ביהמ"ש אף הוסיף, כי בפרקטיקה הרפואית הנוהגת בישראל זמן רב, כפי שמובאת במסמכים של מוסדות רפואיים לבדיקות אולטרה סאונד המתייחסות למיילדות ולגניקולוגיה, כל האחריות הרפואית מוטלת על הרופא המטפל, ועליו החובה להסביר למטופלת את משמעות הממצאים בבדיקות שערכה, להפנותה להמשך יעוץ ומעקב ולבדיקות נוספות. כלומר אחריות הרופא העורך בדיקות אולטרהסאונד ובדיקות מעין אלו מוגבלת למחויבותו למסור לנבדקת מידע בסיסי, ואין בה כדי לחייבו להמליץ בפני המטופלת על המשך טיפול מעבר להפנייתה לרופא המטפל.

לאור כל זאת נדחה הערעור.

ע"א 237/11 ד"ר תאופיק נ' שירותי בריאות כללית

מאות נפגעים מקבלים עדכונים חשובים. הירשמו גם

אם אהבת ראה/י גם:

תגיות: , , ,

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.