רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » רשלנות רפואית

אחות תבעה רופא עקב כך שנדקרה ממחט תפירה שהחזיק בידו במהלך הניתוח

פורסם על ידי on 17 בדצמבר 2013 – 19:02אין תגובות

אחות נדקרה ממחט שהיה נגוע באיידסידוע שבניתוחים קיימים סיכונים לא מעטים למנותחים, הן במהלך הניתוח והן לאחריו, ולא אחת תובעים מטופלים שנפגעו בניתוח את הרופאים המטפלים ברשלנות רפואית. אך בעשורים האחרונים, עקב התפשטות מחלות נגיפיות מסכנות חיים, כמו איידס, הצוות המטפל חשוף אף הוא לסכנות, הנובעות ממגע עם דמו של החולה, ולכן כאשר הצוות הרפואי יודע שלפניו מטופל נושא נגיף כזה הוא צריך לנקוט באמצעים קפדניים על מנת להימנע ככל האפשר מהידבקות. נשאלת השאלה האם הרופא או בית החולים יהיו אחראים ברשלנות רפואית כאשר במהלך ניתוח או טיפול רפואי אחר נוצר מגע בין דמו של חולה נשא נגיף האיידס לבין אחד מאנשי הצוות הרפואי?

בית משפט השלום בחיפה קבע כי רופא שביצע ניתוח מילה במטופל נשא איידס ולא דאג לנקוט באמצעי זהירות, ועקב כך נדקרה אחות ממחט התפירה שנתפר בה המנותח אחראי ברשלנות רפואית. כן קבע כי אף בית החולים בו עבד הרופא אחראי.

השתלשלות האירועים

 

בעשורים האחרונים הגיעו לארץ עולים רבים מאתיופיה ומחבר הלאומים. לגבי רבים מהם לא היה ספק כי הם יהודים, אך היו רבים אחרים שהיה ספק ביהדותם, וכדי להכיר בהם כיהודים באופן רשמי דרשה מהם הרבנות בארץ להתגייר מספק על ידי ביצוע ברית מילה. רבים הסכימו אם מהסיבה הדתית, ואם מהסיבה הכלכלית, שהרי ברגע שיוכרו כיהודים ייהנו מכל הזכויות להם זכאי כל יהודי העולה לארץ. לצורך הגיור משרד הדתות הפנה אותם לבית החולים אלישע שבחיפה, שם הם עברו מילה על ידי רופא כירורג.

במהלך אחד הניתוחים, בעת התפירה של האזור שנותח, נדקרה אחת האחיות מהמחט שהחזיק הרופא המנתח, ושקודם לכן תפר בה את המנותח. לאחר הניתוח התברר לחרדת כולם ובעיקר לחרדתה של האחות, כי המנותח נושא את נגיף האיידס. עקב החשש שהאחות עשויה להידבק מהחולה באמצעות המחט המזוהמת היא נאלצה במשך חודש לקבל טיפול מונע. בבדיקות שנערכו לה כעבור חצי שנה התברר לה לשמחתה שלא נדבקה.

האחות הגישה תביעה כנגד הרופא ובית החולים

 

האחות הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא שלא הבחין כי בתיקו של המנותח קיים אישור בדבר היותו נשא איידס, ובכך סיכן אותה וגרם לה סבל נפשי ופיזי רב. הסבל הנפשי התבטא בחרדות עקב החשש שמא נדבקה בנגיף האיידס, והוא נמשך חצי שנה עד לקבלת התוצאות בהן התברר שלא נדבקה באיידס. למעשה היא טוענת כי החרדות אף נמשכו זמן רב לאחר מכן. כמו כן טענה כי הרשלנות הרפואית גרמה לה סבל פיזי רב עקב תופעות הלוואי שנגרמו מהטיפול התרופתי המונע.

היא סבלה משלשולים, מהקאות מכאבי ראש ומפריחה על העור, ואף נאלצה עקב השלשולים לעבור בדיקת קולונוסקופיה. כן הגישה תביעה נגד בית החולים כמעסיקו של הרופא ונגד משרד הדתות שהפנה את הנזקקים לניתוח מילה לבית החולים. היא תבעה פיצוי גבוה עבור הכאב והסבל שעברה, בטענה כי המגמה של הפסיקה כיום היא לפסוק פיצויים גבוהים בגין זאת. כל הנתבעים טענו כי אינם אחראים ברשלנות במקרה דנן

מה קבע בית המשפט?

 

ביהמ"ש קבע כי הרופא אחראי ברשלנות רפואית במהלך הניתוח, לפניו ואחריו. הוא זה שמנתח, נותן במהלך הניתוח הוראות לאחות, שולט בתיאום בין פעולתו לפעולת האחות העוזרת בניתוח, ואף שולט במהלך התפירה שלאחר הניתוח. כמו כן רופא סביר היה בודק את התיק הרפואי הנמצא בביה"ח לפני הניתוח, והיה מיידע את האחות שמסייעת בניתוח על היותו של המנותח נשא איידס, ואילו היה עושה כך ומעיין בתיק היה מוצא את האישור בדבר היותו של המנותח נשא איידס, וודאי היה נוקט באמצעי זהירות יותר קפדניים מאשר במקרים ללא סיכון זה ומונע את האירוע.

ביהמ"ש קבע כי גם ביה"ח אחראי ברשלנות רפואית, כיוון שהרופא הוא עובד בית החולים, ובנוסף לכך האחריות לביצוען של הבדיקות לפני הניתוח מוטלת על בית החולים, וכן עליו מוטלת חובה ליידע את הרופאים שמטפלים בחולים אודות הסיכון, ואינו יכול להסתפק בכך שהאישור נמצא בתיקו הרפואי של המטופל.

ביהמ"ש קבע כי משרד הדתות אינו אחראי ברשלנות כי תפקידו הסתכם בהפניית אנשים לבית חולים ותו לא. לא היה זה מתפקידו, ואף לא היו לו האמצעים, הידע והיכולת לקבוע מהן הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח. ביהמ"ש פסק לתובעת סכום של 20,000 ₪ בגין כאב וסבל, וקבע כי אין מקום לפצות את התובעת בסכום גבוה יותר כיוון שבמקרה דנן הרשלנות הרפואית נעשתה שלא בזדון, לא נפגעה האוטונומיה של התובעת, תקופת הסבל והכאב לא הייתה ארוכה, ואף לא נקבעה לתובעת כל נכות.

תא (חי') 9921/01

אם אהבת ראה/י גם:

תגיות:

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.