רשלנות רפואית » ניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט

רשלנות רפואית בניתוח קטרקטרשלנות רפואית בניתוח קטרקט

מחלת הקטרקט פוגעת בעדשות העין ועשויה במקרים מסוימים להביא לכדי עיוורון של ממש ולכן בטיפול הנפוץ ביותר במחלה זו הוא ניתוח אשר באמצעותו מושתל תותב עדשה לחלקה האחורי של העין וכך המטופל יכול לחזור לראות, עם זאת גם בניתוח זה שהינו פשוט יחסית עשויים להיות סיבוכים חמורים ביותר.

עברתם ניתוח קטרקט – שאלות כאן: פורום רשלנות רפואית

ישנם מקרים בהם מחלת הקטרקט גורמת רק ללקות ראיה, אך עדיין ניתן לראות באופן מסוים כאשר באמצעות הניתוח מבקשים להגיע למצב כי הראיה תהיה צלולה וחדה במידת האפשר ולכן חשוב ללכת לקבלת טיפול אצל רופא מומחה בתחום כדי שזה יבצע את הניתוח בצורה האופטימלית ביותר ואשר תביא לתוצאה הרצויה שהיא השבת יכולת הראיה.

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קטרקט יכולה להסתיים לטובת הצד שנפגע מהניתוח אך פעמים רבות עשוי בית המשפט לבחון את הדברים ולהגיע למסקנה כי התנהלותו של המנתח הייתה ללא כל דופי וכי לא ניתן לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית בניתוח אלא התקבל טיפול ראוי וסביר בהתאם למקובל ולהנחיות בתחום.

מה קורה באם התביעה נדחית בבית משפט ?

באם המשפט נערך בבית משפט השלום הרי קיימת זכות לערער על החלטת בית המשפט השלום בבית המשפט המחוזי ובאם החלטת בית המשפט המחוזי אינה תואמת את רצון אחד הצדדים הרי ניתן להגיש בקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, לא תמיד בקשה זו תתקבל ויש להיערך לאפשרות הזאת בהתאם.

הרבה לא יודעים, אך לא תמיד הפניה אל בית המשפט העליון מביאה להכרעה מוחלטת שכן יתכן ובית המשפט העליון יגיע למסקנה כי אין לו כל אפשרות לפסוק בהתאם לדברים והנתונים שהובאו בפניו ואז הוא יחזיר את הדיון באותה תביעת רשלנות רפואית בניתוח חזרה לערכאה הראשונה ושם ייבחן כל העניין מחדש.

קראו בנוסף על תביעות רשלנות בניתוח קיצור קיבה

כך אירע במקרה של מטופל אשר סבל מבעיית קטרקט בעין שמאל, הוא הגיע לרופא לשם קבלת ניתוח ובשל סיבוך שנוצר תוך כדי הניתוח המטופל איבד את מאור עיניו בעין שמאל והתעוור בה. המטופל החליט להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח וההתנהלות של הרופא גם לאחר הניתוח.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום וזה קבע כי לא הייתה במקרה זה רשלנות רפואית בניתוח אלא הרופא פעל בסבירות המקצועית הנדרשת ממנו וגם הטענות בדבר הבדיקות שלא נעשו בצורה מיטבית לאחר הניתוח אינן מצביעות על רשלנות רפואית ולפיכך דחה את התביעה.

המטופל הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וזה דן במקרה ועל סמך חוות דעת רפואיות שהוגשו בפניו החליט כי צדק בית משפט השלום בהכרעתו ואין לשנות את החלטתו ודחה את הערעור. בעקבות זאת, הוגשה בקשה לערעור בבית משפט העליון, בקשה זו התקבלה והערעור הוגש.

בית המשפט העליון בחן את הכרעת בית משפט השלום והן את הכרעת בית המשפט המחוזי ובסופן של דיון ארוך התקשה לקבל החלטה. שכן, לפי הנתונים וחוות הדעת של הצדדים שכל אחת מהן דנה בהיבטים של הניתוח אך הותירה בפני בית המשפט העליון שאלות פתוחות אשר לא היה בידו לקבל את המידע הנדרש לשם פסק הדין. לפיכך, החליטו השופטים שלא לקבל הכרעה בעניין ולהעביר את התיק חזרה לבית משפט השלום כדי שזה ידון בשאלות הפתוחות ורק לאחר שיושלמו כל הנושאים החסרים הרי יוחזר התיק לבית המשפט העליון לשם פסק הדין. זוהי דוגמא למורכבות הרבה הקיימת בהגשה תביעות רשלנות רפואית ועד כמה חשוב לבחור את אנשי המקצוע הטובים ביותר לשם ניהול משפט נכון.

מאות נפגעים מקבלים עדכונים חשובים. הירשמו גם