לידת הואקום: מגבירה החשש לפגיעה בעובר, האומנם?

רשלנות רפואית בלידת ואקום: חלק נרחב מתביעות אלה, מקורן ברשלנות רפואית המתרחשת בזמן הלידה. מאחר ולידה בעזרת מכשיר, איננה טבעית, כך גדל הסיכוי להסתבכות ולרשלנות הצוות הרפואי המטפל ולהגשת כתבי תביעה, בגין עילת הרשלנות הרפואית בלידה. כדי להפחית את שיעור המקרים של רשלנות רפואית בלידה, חשוב כי הרופא המיילד יהיה מקצועי ומיומן מספיק, בשימוש במשאבת הוואקום. לעיתים, אנו נתקלים במקרים, בהם רופאים מחליטים באופן "חפוז", ליילד באמצעות מכשיר הוואקום, שכלל לא נחוץ והכרחי. אם מתעורר מקרה שכזה ומסתיים הוא בנזק ליולדת או לעובר, מתעוררת עילת תביעה, זאת מאחר והנזקים והסיכונים להם היו חשופים היולדת או התינוק, היו מיותרים ולא נחוצים. כדוגמא, במצבים בהם יש עומס בחדרי הלידה ועולה הצורך לפנות מיטות ולקבל יולדות, ימהרו הרופאים להעזר בכלים, זאת בכדי להאיץ ולזרז את הליך הלידה, באם ייגרם נזק ליולדת או לתינוקה, תקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.

חשוב להדגיש – באם נתקלתם במצב בו אתם חוששים שדברים התנהלו לא כשורה והצוות הרפואי התנהל בצורה רשלנית, אל תהססו ותפנו מיידית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מוסמך, אשר מומחה לתביעות רשלנות רפואית בלידה.

מהי למעשה לידת הוואקום?  לידת ואקום, הינה "לידה מכשירנית", דהיינו לידה אשר לא מתסיימת בצורה רגילה ועצמאית. הלידה מתבצעת בעזרת מכשיר רפואי, המשמש כעזר ליולדת וחוסך את הצורך בשליחתה לניתוח קיסרי, הידוע כמכפיל את סיכוי האם לתמותה ולמקריי רשלנות רפואית בלידה. לכן, ברוב המקרים הצוות הרפואי נעזר במכשירים הרפואיים, בשעה שמתעורר חשש שלידה טבעית בצורתה הרגילה, לא תצלח. כיום, המכשירים העומדים לרשות הצוות הרפואי המטפל כעזר ללידה, הינם מלקחיים ושולפן ריק (וואקום). נדגיש, כי במצבים בהם נדרש הצוות ללידה בעזרת מכשיר, הבחירה באיזה כלי עזר להשתמש, תתבסס על סמך מיומנות הצוות, ללא העדפת מכשיר עזר מסוים. כלומר, הבחירה תהיה לפי התמקצעותו האישית ומיומנותו של הרופא המטפל, שכן אין החלטה גורפת, איזה כלי עזר נמצא כיעיל יותר.

טרם נדון בשאלה קיומה / אי קיומה של רשלנות רפואית בלידה, באילו מצבים תתבצע לידת ואקום? הצוות הרפואי המטפל, יחליט על לידה מכשירנית, רק בשעה שמתעורר חשש שלידה עצמאית לא תתרחש. חשש הצוות, יכול לנבוע ממספר מצבים: ראשית, באם הצוות הרפואי המטפל מבחין, כי היולדת בעלת רקע של מחלות לב, לחץ דם גבוה או לחילופין ריאות, יכול הוא להעזר במכשיר הרפואי, בכדי למנוע סיבוך אפשרי, באם היולדת תתאמץ יתר על המידה, לדחוף התינוק מחוץ לרחמה. כמו כן, בשעה שהיולדת עייפה ותשושה ונסיונותיה להוציא את העובר מבטנה עולים בתוהו, יש צורך בשימוש במיכשור רפואי, על מנת להוציא את התינוק מהר ככל האפשר. לרוב, לאחר קבלת זריקת האפידורל, אין ליולדת שליטה על לחיצות התינוק מאחר ואינה חשה בצירים ולכן, מתעורר הצורך שבלידה בעזרת מכשיר. זאת ועוד, במצב בו הלידה "מסתבכת" וכתוצאה מכך, חיי העובר מצויים בסכנה, יש צורך ממשי להוציאו במהירות ובזריזות מגוף היולדת ולהעניק לו טיפול רפואי. בנוסף, במצב בו עורפו של העובר נטוי לצד, קשה לילדו ללא אמצעי עזר, הן מאחר וקיים החשש שבזווית בה מצוי העובר הלידה לא תצלח, שכן ראשו עלול להיפגע והן מאחר ומתעורר הצורך לפעול במהירות ולחלצו מתעלת הרחם, שכן במצב בו עורף התינוק נטוי זמן רב, עלול הוא להינזק.

נדגיש, כי בשעה שניסיון ליילד באמצעות מיכשור רפואי לא צולח, יש להעביר את היולדת בדחיפות לביצוע ניתוח קיסרי, כדי למנוע מקריי רשלנות. במיוחד בשעת לידה, הזמן מהווה כגורם קריטי ומכריע ומתן טיפול רפואי בצורה מהירה, ממזער נזקים ומציל חיים, באם לא פועלים תוך זמן סביר, תקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. לפיכך, רצוי ואף ממולץ לצוות הרפואי, לבצע את ניסיונות היילוד באמצעות המיכשור, בחדר הניתוח עצמו. כך, במידה ואין אפשרות ליילד בעזרת הציוד, יבצעו ביולדת ניתוח קיסרי במיידית ובכך ימנעו סיכונים מיותרים.

איך מתבצעת לידת הוואקום? "הוואקום" הינו למעשה משאבה, אשר מחובר לה צינור אשר עשוי מגומי, במרכזו ידית למשיכה ובקצהו "משפך", העשוי מתכת. באמצעות הוואקום, מוצמד ה"משפך" בצורה הרמטית לראש התינוק ורק בצורה זו, ניתן להפעיל את המשאבה ולמשוך בזהירות רבה את התינוק, אל מחוץ לרחם אימו. כאשר התינוק יוצא לאויר העולם, עלולים להופיע על ראשו סימנים אדומים, המאופיינים כ"שטפי דם תת עוריים". סימנים אלו, נוצרים כתוצאה מפעולת המכשיר והלחץ הרב המופעל על ראש התינוק. לרוב, סימנים אלו חולפים, תוך מספר ימים בודדים. אך ישנם מקרים חריגים, בם נעילת ה"משפך" על ראשו של התינוק, עלולה להוביל להצטברות דם מסיבית בראשו ולגרימת אנמיה. כמו כן, סיכוי התינוק ללקות בצהבת, עולה באופן משמעותי, זאת "הודות" לדם הנספג בראשו.

מהם הסיכונים שבלידה באמצעות הוואקום? הסיכונים העיקריים, הינם בקרעים העלולים להיווצר בגוף האישה היולדת, הן ברחמה והן בשלפוחית השתק וכן, מאחר ושליפת התינוק באמצעות המכשיר, דורשת חתכים רחבים בגוף היולדת, עולה החשש לזיהומים ושטפי דם. בנוסף, שליפת התינוק באופן בו ראשו מוצמד ל"משפך", מעלה הסיכוי לסיבוכים ולסיכונים. הסיכון הראשון, הינו החשש מפני פגיעה במוחו ובגרימת דימומים פנימיים. זאת מאחר וראשו העדין של התינוק, לא חזק דיו וקליפת עורו העוטפת את מוחו עלולה להיקרע ובכך, עלול לסבול התינוק מנזקים ברקמת מוחו ואף משברים בגולגלתו.

רשלנות רפואית בלידה יכולה להיגרם, באם הרופא המיילד מבצע את שליפת התינוק בצורה לא מיומנת וכן, באם מחליט לנסות ליילד בעזרת המיכשור, במצב בו נראה לעין שאין מנוס מניתוח קיסרי. לפיכך, נוכל להכיר בהחלטתו השגויה לא לבצע ניתוח קיסרי או בחוסר מקצועיותו בשליפת התינוק, כרשלנית ולתבוע אותו בגין עילת הרשלנות הרפואית בלידה.

סיפור מן מהפסיקה:

ש' הגיעה בשבוע ה-35 להריונה לבית החולים, מאחר והבחינה בירידת מים, המלווים בכאבים עזים בבטנה התחתונה. הצוות הרפואי בדק אותה והחליט לאשפזה במחלקה, להמשך מעקב רפואי. למחרת, כאביה לא פסקו ואף החלו לתקוף אותה צירים, בתדירות גבוהה. הצוות הרפואי ניסה להרגיעה,  ללא מתן תשומת לב, הראויה ליולדת, הנמצאת במצוקה וזאת, עוד מבלי שבדק את מקור הכאבים. היולדת המשיכה לסבול מכאבים שלוו בסחרחורות, חולשה והרגשה כללית רעה. לאחר תחינותיה, החליט לבסוף הצוות הרפואי להעבירה לחדר הלידה, אך ש' כבר לא היתה עוד בהגרה בעקבות הדימומים שספגה. מכתב תביעת רשלנות רפואית בלידה שהוגשה, עולה, כי הגורמים הרפואיים החלו בניטור דופק לב העובר ובפעילות הרחם, באמצעות המוניטור ורק לאחר כשעתיים, החליט לשלוף את התינוקת באמצעות מכשיר הוואקום. התינוקת נולדה ללא דופק ובוצעו בה מיידית פעולות החייאה, אשר העלו פרי והיא ניצלה. הילדה תבעה את בית החולים, בעילת הרשלנות הרפואית בלידה, החל באי מתן תשומת לב למצוקת אמה וכן בגרימת הנזק, מאחר וכתוצאה מהלידה נותרה סובלת מנזקים מוטוריים ונוירולוגיים קשים, משותקת למחצה, סובלת מצליעה קשה, מתקשה בהליכה, ופעולות יומיומיות. בית המשפט הכריע בפרשה וקבע כי אכן התקיימה רשלנות באופן ניהול הלידה, זאת מאחר והילדה הניזוקה  הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לה, כלומר הנכויות הקשות מהן היא סובלת, לבין התנהלותו הרשלנית של בית החולים. לפיכך בית המשפט פסק לה פיצוי כספי של כ-4 מיליון שקלים!

חשוב להדגיש, כי בכל תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, נדרשים להוכיח קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות לנזק אשר נגרם. כמו כן, לא כל מקרה אשר מסתיים בנזק ליולדת או לתינוקה הינו מקרה אשר מקורו באשם מצד הצוות הרפואי, לפיכך חשוב להתייעץ עם עורך הדין המומחה ולקבל ייעוץ משפטי והערכת סיכויי הצלחת התביעה.

[ois skin="skin2"]