רשלנות רפואית – מצוקה עוברית

פעמים רבות האישה מגיעה ללדת במצב גופני מאוד ירוד וזאת בעקבות כניסתו של העובר למצוקה טרם הלידה ועל צוות בית החולים לקבל החלטה קריטית בסוג הטיפול המתאים לה שכן אם היולדת עדיין לא ערוכה ללידה יש להמתין או לבצע ניתוח קיסרי ואלו שיקולים מאוד מורכבים ומתקבלים בהתאם לנתונים שיש בפני הרופאים על היולדת באותו זמן.

באופן טבעי יולדת אשר מגיעה לבית חולים מצופה כי הצוות הרפואי יעניק לה את הטיפול הטוב ביותר וגם אם העובר נקלע למצוקה הרי יהא להם הידע המספיק כדי לפתור את הבעיה ולהצילו כך שייוולד תינוק ללא מומים. שאיפה זו אינה באה לידי תמיד במציאות וישנם מצבים בהם היולדת מקבלת את הטיפול הטוב ביותר ולא ניתן לומר כי הייתה רשלנות רפואית בלידה אך עדיין התוצאה תהיה עגומה.

בית המשפט בבואו להחליט באם במקרה של מצוקה עוברית הייתה רשלנות רפואית בלידה בוחן את כלל הנסיבות ואת כל החלטות הצוות הרפואי בהתאם לחוות דעת שמביאים הצדדים שכן המדד להתנהלות הרופא  הוא בהתאם לרופא הסביר אשר היה בוחר להציע את אותו הטיפול בדיוק במצב זהה.

מדוע לא כל מקרה בו התינוק נולד עם מום יחשב רשלנות רפואית בלידה?

הסיבה לכך הינה מורכבת אך מבחינה משפטית ניתן לומר כי כדי להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית בלידה יש לבחון חובת זהירות מושגית וקונקרטית והאם חובה זו הופרה, הכוונה בחובה מושגית זוהי חובתו של רופא מעצם תפקידו לנהוג בזהירות המרבית בעת מתן טיפול למטופל וחובת זהירות קונקרטית זו חובת זהירות שבוחנת מה היה עושה רופא סביר באותן נסיבות בדיוק מבחינה טכנית ונורמטיבית.

במקרה שהיה של אישה אשר הגיעה ללדת בשבוע ה-37 להריונה כאשר היא סובלת מכאבים חזקים בבטן ובגב ואף מבחילות הרופאים שקיבלו אותה שלחו אותה לבדיקות אולטרא סאונד ורנטגן ובהם ונמצא כי הכול תקין, היא קיבלה זריקה לעצירת הצירים ושוחררה לביתה כעבור כשבוע שוב הגיעה לבית החולים ואז החלה לסבול מבעיות נשימה, צירים עזים וירידה ברמת הדופק של העובר.

ביום למחרת הוחלט ליילד את העובר בניתוח קיסרי אשר תוך כדי התברר כי העובר נמצא במצוקה, חבל הטבור כרוך סביב צווארו וכתוצאה מכך, התינוק סבל מיד עם צאתו לאוויר העולם מבעיות נשימה, ירידה בקצב פעימות הלב מה שהעיד על שבץ מוחי והוביל את התינוק להיות במצב בריאותי קשה, בעיות נוירולוגיות, פיגור התפתחותי ועוד.

כיצד נבחנת רשלנות הרופאים?

במקרה זה בית המשפט עבר שלב שלב בטיפול שקיבלה היולדת ובחן את התנהלות הצוות הרפואי, מיומנותו, הרישום והתיעוד של הטיפול ולפי העדויות שהובאו בפניו וכל המסמכים הנדרשים וקבע כי בית החולים פעל באופן תקין וכי למרות התוצאות הקשות והחמורות של הלידה לא הייתה במקרה זה רשלנות רפואית בלידה.

לא בכל מקרה יחליט בית המשפט שנעשתה רשלנות רפואית בלידה ולכן על הצד התובע לדעת זאת עת ניגש הוא לתביעה, עם זאת גם אם בית המשפט בערכאה ראשונה לא קיבל את  התביעה שמורה לתובע זכות הערעור על פסק הדין ופעמים רבות ניתן לראות כי ההחלטה של בית המשפט בערכאה הגבוהה יותר התהפכה לגמרי.

תהליך בחינה של רשלנות רפואית בעת מצוקה עוברית אינו פשוט שכן ההליך דורש לעתים קבלת החלטות מהירות שאינן בשליטת אף רופא מוכשר ומנוסה ככל שיהיה אך עדיין הצד התובע יכול באמצעות ראיות והסתמכות על מקרים דומים בעבר לבית המשפט אחרת.

[ois skin="skin2"]