רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » הסכמה מדעת

עין העובר נפגעה בעת דיקור – רשלנות רפואית ?

פורסם על ידי on 11 באפריל 2013 – 0:31תגובה אחת

התינוק נפגע בעינו בעת דיקור מי השפיר ונותר עם לקות ראיה לכל חייו – בית משפט המחוזי קבע כי לא הייתה רשלנות רפואית – הכיצד זה יתכן?

אחת הבדיקות השכיחות שמבצעות נשים בהריון, היא בדיקת מי השפיר, אשר תפקידה לזהות מומים מולדים. הבדיקה מתבצעת תוך דקירה של האישה ההרה והוצאת נוזל מי השפיר ובדיקת רמת תקינותם, כאשר נשים הרות רבות לא מודעות לסיכונים הרבים שישנם בהליך רפואי זו. תפקיד הרופא המבצע את הבדיקה להסביר באופן מלא ומפורט לאישה את כל הסיבוכים האפשריים וההשלכות שישנן לביצוע הבדיקה או לחילופין להחלטה שלא לבצעה.

הדיקור לשם שאיבת מי השפיר הובילה לדקירת עינו של העובר ולהולדת תינוק עם מום בראיה, האם הרופאים התרשלו ?

יונית (שם בדוי) החליטה לעבור במהלך השבוע ה- 18 להריונה בדיקת מי שפיר ולשם כך היא פנתה לרופא מומחה בתחום, כאשר התוצאות של הבדיקה היו תקינות לחלוטין והתינוק אכן נולד לכאורה בריא. בהגיעו לגיל חודשיים, אמו יונית שמה לב כי יש לתינוק (עידן) כתם כלשהו בעין השמאלית ובדיקה שנעשתה העלתה כי העין השמאלית קטנה יותר, האישון אינו במקום וישנו כתם לבן בקשתית. בבדיקה נוספת מאוחרת יותר נקבע כי לתינוק עידן יש קטרקט בעינו השמאלית והוא צריך לעבור ניתוח.

רשלנות בעת ביצוע דיקור מי שפיר

בעקבות ההמלצה הזו, נערך ניתוח בעינו השמאלית של עידן ובמקום העדשה הטבעית הושתלה לו עדשה מלאכותית. הניתוח עבר בהצלחה, אך כעבור 10 חודשים הוחלט לבצע ניתוח נוסף להסרת קטרקט משני ולאחריו התבקשו הוריו של עידן להשאיר את עינו הימנית עם כיסוי וכך הם עשו עד הגיעו לגיל חמש. אך, מכיוון שלא נוצר שיפור  כלשהו הוחלט להפסיק בטיפול זה.

זמן קצר מעת הורדת הכיסוי התברר כי יש פזילה בעין השמאלית ונעשה ניתוח נוסף בעין לשם תיקון הפזילה. במשך כל השנים המשיך עידן לסבול מפזילה בעין ונכון להיום יש לו פזילה וקוצר ראיה בעינו השמאלית.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא שביצע את דיקור מי השפיר וכנגד בית החולים בטענה שתוך כדי הדיקור, נדקרה גם עינו של העובר וזה הוביל לנזק החמור בראיה ממנו הוא סובל כיום ולו היו מבצעים את הדיקור תוך השגחה מתמדת ורציפה של מכשיר האולטרה סאונד, נראה כי היה ניתן למנוע את הנזק לראיה כליל או לפחות לצמצמו, כמו גם אמו של עידן לא קיבלה מידע מספיק על אפשרות של פגיעה כזו בעובר תוך כדי הבדיקה וקיימת אפשרות שהייתה מוותרת על הבדיקה לו היה בידה מידע חשוב זה.

בית המשפט המחוזי דוחה את התביעה בגין רשלנות רפואית – האם טעה בית המשפט בקביעתו זו?

הנתבעים טענו בפני בית המשפט המחוזי כי הסבירו ליונית האם על כל הסיכונים האפשריים בעת ביצוע בדיקת מי שפיר והיא אף חתמה על טופס הסכמה והבדיקה עצמה בוצעה בהתאם לתקנות המחייבות ולכן לא הייתה כל רשלנות מצדם בטיפול שניתן בכל שלביו.

בית המשפט המחוזי, דן בטענות הצדדים כפי שאלו הובאו בפניו באמצעות חוות הדעת של המומחים הרפואיים ופסק כי האם יונית קיבלה את כל המידע הדרוש וחתמה על טופס הסכמה כמו גם הטיפול הרפואי היה בהתאם לנהלים הנדרשים ולכן לא הייתה כל רשלנות רפואית בהליך הרפואי.

יש לתהות על החלטת בית המשפט במקרה זה, שכן אמנם כל אישה הרה מודעת לאפשרות של סיכונים רבים בעת ביצוע בדיקת מי שפיר, אך קשה לומר שבעת החתימה על טופס ההסכמה היא מעלה בדעתה סוג של פגיעה כזו בעובר שאינה נובעת מעצם מצבה הבריאותי, אלא מאופן ביצוע הבדיקה עצמה. לכן נראה כי היה צריך שיהיה פירוט של סוג פגיעה שכזו בעובר, כדי לומר שההסכמה של האישה לטיפול היה מדעת לגמרי וזה לא היה המצב במקרה זה. אף אם היתה הסכמה מדעת מלאה של האישה לביצוע הדיקור, לרבות ידיעתה והבנתה בדבר אפשרות להתרחשות הנזק נשוא המקרה, אנו סבורים כי עדיין אין בטופס ההסכמה מדעת כדי לייתר את הצורך בבחינת שאלת ההתרשלות והאם הנזק נופל במתחם הסיכונים.

מאות נפגעים מקבלים עדכונים חשובים. הירשמו גם

אם אהבת ראה/י גם:

תגיות: , ,

תגובה אחת »

  • מרסל הגיב:

    ככל שידוע לי כל אישה מכלל גיל מסוים (כמדומני 36 ומעלה) למעשה חווה הריון בסיכון על פי הסטטיסטיקה של הרפואה העולמית. אם איני טועה (ואני די בטוחה שלא) מגיל 40 ומעלה מבצעות נשים את בדיקת מי השפיר כי הסיכוי ללדת וולד עם מומים הינו בסבירות גבוהה יותר עקב גילה המתקדם של האישה. כולם יודעים שתחום הרפואה באופן כללי אינו מדע מדויק, בטח ובטח כאשר מדובר בבדיקות שמתבצעות במהלך הריון שתוצאותיהם מבוססות למעשה על פי סטטיסטיקה והאחוזים שנעים הנה או הנה. במקרה דנן- אני חושבת שלא הוכח דיו הפגיעה בעינו של הילד עקב לכאורה הדיקור שנערך במהלך בדיקת מי השפיר, ועל כן בימ"ש לא יכל לקבל החלטה ב-100% וללא שום צל של ספק בכדי להכריע לטובת התובעת.
    הסיכון הכי גדול שלוקחת אישה הרה בבדיקה כזו, ומכך פוחדת כל אחת, זה הסיכוי הגבוה שאם הבדיקה תשתבש באופן כלשהו היא עלולה לאבד את העובר חלילה, פחות מדברים על שאר הסיכונים כי הם "זניחים" ביחס לסיכון לאיבוד העובר. בכל מקרה- אני רוצה לראות את האישה שתוותר על הבדיקה הזו ותיקח סיכון בללדת וולד עם מום או לקות שאינה ניתנת לפתרון. אמן שעינו של הילד תבריא והוא יחווה חיים טובים ושלווים.

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.