רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » רשלנות באבחון

לחץ תוך גולגלתי שלא זוהה הוגשה תביעה רק לאחר 10 שנים

פורסם על ידי on 15 ביולי 2013 – 12:43אין תגובות

לחץ תוך גולגלתי שלא זוהה בזמן הוביל לפגיעה בראייה- בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בשל התיישנות ואילו בערעור לעליון הוחלט לקבל את התביעה ולהחזירה לדיון!
ההליכים המשפטיים בענייני תביעת רשלנות רפואית כמו כל תביעה אזרחית חשופים למגבלת תקופת ההתיישנות של 7 שנים ובשל איחור במועד הגשת התביעה עשוי בית המשפט לדחות את הדיון בה מסיבה זאת בלבד ולכן, אחת העצות החשובות ביותר בכל הנוגע להגשת תביעה היא לא להשתהות בהגשתה שכן, יכול שהתביעה תהיה עם סיכויי הצלחה גבוהים ביותר, אך יהיה קשה להתמודד מול מחסום הזמן בפני בית המשפט. יחד עם זאת, לא כל מקרה דומה למשנהו וישנם מצבים בהם בית המשפט יראה לנכון לדון בתביעה גם בחלוף תקופת ההתיישנות ואין לוותר עליה אף אם נדחתה התביעה בשל כך בערכאה הראשונה כפי שאירע במקרה זה. המטופלת הגיעה למרכז הרפואי עם תלונות על כאבים חזקים בעורף, אובחנה כסובלת מהתייבשות ונשלחה לביתה, מאוחר יותר התברר כי היא סובלת מלחץ תוך גולגולתי וזה גרם לנזק בראיה

לחץ תוך גולגלתי

מדוע בית המשפט המחוזי דחה את התביעה?

אורית (שם בדוי) החלה לחוש בכאבים באזור העורף ופנתה בשל כך למרכז הרפואי הקרוב לאזור מגוריה, היא אושפזה למשך יומיים מחשש להתייבשות ולאחר מכן שוחררה לביתה. ביומיים הבאים שוב חזרה לבית החולים עם אותן תלונות אך לא קיבלה שום טיפול לכאבים. כמה ימים מאוחר יותר אושפזה אורית בבית החולים ובבדיקות שנערכו שם התברר כי היא חולת במחלת BEHCET ויש לה זיהום מסוים בעצם המסטואיד ובשל לחץ תוך גולגולתי ירדה רמת הראיה שלה באופן משמעותי. הרופאים ניתחו אותה וכעבור זמן מה היה צורך לנתחה שוב עקב בצקת שהחלה להתפתח באזור העיניים.

חלפו יותר מתשע שנים, כאשר חוות דעת של נירולוגית מומחית הביאה לידיעתה כי הסיבה שיש לה בעיות בראיה נובעת מהעובדה כי הלחץ התוך גולגולתי ממנו סבלה לא אובחן וטופל בזמן ולפיכך נגרמו לה נזקים קשים ביותר ופגיעה משמעותית בראיה.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי עברה תקופת ההתיישנות מאז שנגרם הנזק – יותר משבע שנים, כאשר אמנם קיים סעיף בחוק המסייג את התקופה הזו באם הנזק התגלה למטופל בשלב מאוחר יותר ולא חלפו עשר שנים, אך במקרה זה קבע בית המשפט כי אמנם חוות הדעת הרפואית התקבלה רק כעבור 9 שנים אך עם זאת, כבר במועד קרות הנזק כל רופא סביר אליו הייתה פונה אורית לשם קבלת חוות דעת היה מגיע למסקנה שאליה הגיעה הנירולוגית ולכן בית המשפט לא ראה כל סיבה לכך שרק עכשיו הוגשה התביעה. היה אם כן, על אורית לפנות קודם למומחה רפואי ולא לחכות כל כך הרבה שנים עד שעברה התקופה המותרת להגשת התביעה ולכן דחה בית המשפט המחוזי את התביעה על הסף משום שחלפה תקופת ההתיישנות.

הוגש ערעור – האם ישנה בית המשפט העליון את פסק הדין?

בערעור טענה אורית, כי החלטת בית המשפט המחוזי לעניין ההתיישנות הייתה שגויה שכן, לא היה בידיה המידע הנדרש כדי להבין שהסיבה למצבה הבריאותי הקשה נבע מרשלנות.
מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה נכונה והיא לא הצליחה לשכנע את בית המשפט מדוע הייתה שהות רבה בהגשת התביעה.

בית המשפט התייחס לחריג בסעיף ההתיישנות הנוגע לעניין שבנזיקין וניתח את פני הדברים לאור מקרה זה וטען שמצד אחד לא ניתן לקבל את טענתה של אורית כי היא ידעה על הנזק רק כעבור למעלה 9 שנים ממועד קבלת חוות הדעת הרפואית, אך מצד שני לא ניתן גם לקבל את טענותיו של הצוות הרפואי לפיו המועד של התיישנות מתחיל מקרות המקרה, לדעת בית המשפט העליון יש ליצור דרך של איזון ולא להשאיר את סעיף ההתיישנות מבלי לתת את הדעת על התנהגות התובעת אורית, צריך לאזן בין הזכויות של התובע והנתבע בכל הקשור להתיישנות.

מה פסק בית המשפט ?

ולפיכך מחליט בית המשפט העליון לקבל את הערעור של אורית באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, פסק הדין שניתן על ידו יבוטל, ובית המשפט המחוזי ידון בבקשה של אורית מחדש תוך שמיעת הראיות של הצדדים.

ניתן לראות אם כן, כי למרות שבערכאה הראשונה, בבית המשפט המחוזי נדחתה התביעה על הסף מחמת התיישנות הרי, בבית המשפט העליון החליטו למרות זאת לאפשר ולדון בעניין מחדש, שכן, בית המשפט העליון קובע כי המדובר בתיק מורכב וצריך לאפשר לצדדים להביא את טיעוניהם וראיותיהם בצורה שתאפשר להם התייחסות בעניין באופן שבו ניתן יהיה לקבל פסק דין ההולם את המצב, ובכך פותח בית המשפט העליון את הדיון מחדש ומבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ומשנה את המציאות המשפטית עבור אורית התובעת מן הקצה אל הקצה.

ע"א 1969/10

אם אהבת ראה/י גם:

תגיות: , , , , , ,

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.