אחת התאומות שנולדו בטיפולי הפריה נולדה עם מומים – בית המשפט המחוזי קבע שהרופא לא התרשל –  אך ניתן פיצוי על כי לא ניתנה להורים אפשרות לבחור טיפול אחר ובערעור לעליון הפיצוי הוכפל פי שניים

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כמו כל תביעה אחרת, לא מסתיימת תמיד בערכאה הראשונה, שכן באם אחד הצדדים אינו מרוצה מהתוצאה שאליה הגיעה בית המשפט, יש לו את האפשרות להגיש ערעור לבית משפט בערכאה גבוהה יותר, כאשר לעתים ההחלטה הזו עשויה לשנות את התוצאה המשפטית מהקצה לקצה.

אך לעתים מחליט בית המשפט בערכאת הערעור שלא לקבל את הערעור או לקבלו באופן חלקי בלבד, כפי שאירע במקרה זה.

זוג צעיר פנה לאחד הרופאים המומחים לטיפולי פוריות בשל אי ההצלחה להביא ילדים לעולם  – האישה נכנסה להריון וילדה תאומות אך אחת מהן נולדה פגה עם מומים קשים – מדוע קבע בית המשפט המחוזי שהרופא המטפל לא התרשל?

יפית (שם בדוי) בת ה- 25 וערן (שם בדוי) בן 28 ניסו להביא ילדים לעולם במשך כמה זמן, כאשר אחרי מספר רב של ניסיונות לא הצליחה יפית להיכנס להריון, הם החליטו לפנות לאחד הרופאים הידועים והטובים בתחום הפוריות כדי שיאבחן באם קיימת בעיית פוריות אצל  אחד מהם.

הרופא המומחה, ביצע מספר בדיקות מקיפות ובהן התברר כי ליפית יש חוסר יכולת לבייץ ואילו לערן יש כמות זרע נמוכה ולפי נתונים אלו קבע הרופא כי עליהם להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית. הרופא לפני תחילת הטיפולים, הסביר לזוג הצעיר את על כל הטיפולים שהם עומדים לעבור, ההשלכות והסיכונים שיש בזה.

כעבור כחודש מהפנייה לרופא, החל הטיפול הראשון אשר לא צלח, ורק כעבור 5 חודשים, נעשה הטיפול השני והוא אכן הצליח, ויפית נכנסה להיריון עם שלושה עוברים, כאשר בשלב מסוים הוחלט לדלל את מספר העוברים לשניים ובשבוע ה- 25 להיריון, ילדה יפית את התאומות אך אחת מהן נולדה פגה ובגלל הלידה המוקדמת סבלה וסובלת גם כיום ממומים בריאותיים קשים ביותר.

כעבור חמש שנים, עבר ערן ניתוח לשם טיפול בבעיית הזרע ובעקבות כך, הצליחה יפית להיכנס להריון רגיל, שבו נולד להורים בן בריא ושלם.

יפית וערן הגישו תביעה כנגד הרופא המומחה לבית המשפט המחוזי בטענה כי הרופא התרשל בתפקידו בכך שלא הפנה אותם לבדיקות נוספות שלא היה צריך למהר כל כך בהחלטה לבצע את טיפולי ההפריה, כמו גם האב ערן לא הופנה לאורולוג שיכול שהיה מתקן את הבעיה הרפואית כפי שבסופו של דבר נעשה והיה מאפשר להם להרות באופן טבעי, ללא צורך בטיפולי ההפריה.

בית המשפט המחוזי דחה את טענותיהם של התובעים יפית וערן וקבע כי הרופא הסביר להם את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול וכי יפית רצתה להרות ומשום הסיכון הנמוך להרות באופן טבעי היא זו שרצתה להתחיל בטיפולים כמו גם באותו הזמן לא היו חלופות טיפול אחרות עם זאת  פסק בית המשפט פיצוי  כספי על כי האב ערן לא נתן את הסכמתו המלאה לטיפול ובכך נפגעה האוטונומיה שלו ולכן ניתן נקבע להם פיצוי של 100 אלף ₪ לאב ו- 50 אלף ₪ לאם.

הוגש ערעור לבית המשפט העליון – האם תשתנה ההחלטה? האם העובדה כי יפית נכנסה להריון טבעי מחזקת את טענתה כי הרופא מיהר בטיפולי ההפריה?

בית המשפט העליון לא שינה את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי הרופא ביצע נכון לאותו הזמן והמידע שעמד לרשותו, את כל הבדיקות הדרושות אך עם זאת היה צריך להודיע לאב על אפשרות ביצוע הניתוח והטיפול בו ולכן נפגעה האוטונומיה שלו כמו גם זכות הבחירה לסוג הטיפול שאותו הוא רוצה לעבור.

בית המשפט העליון הכפיל את סכום הפיצוי על כך שקבע המחוזי ל- 200,000 ₪ לאב ו- 100,000 ₪ לאם.

ע"א 980/09