המטופל הגיע לבית החולים עם כאבי ראש ונשאר ובשל אבחון לקוי נכנס לתרדמת  של חמש שנים עד שנפטר – בית המשפט המחוזי קבע שלא הייתה רשלנות רפואית ובערעור לעליון נפסק שהרופאים התרשלו ועזבון המנוח יקבל פיצוי כספי על הרשלנות הזאת.

ישנן בדיקות רפואיות אשר באם משתהים זמן רב עד לביצוען, הרי החולה עשוי להידרדר למצב בריאותי שהוא לעתים בלתי הפיך. זאת במיוחד באם מדובר שאנשים מבוגרים אשר הידרדרות במצבם היא מהירה יותר, כאשר נשאלת השאלה האם במידה וצריך לקבל הסכמה לביצוע הליך רפואי מסוים, נכון יהיה להמתין למינוי אפוטרופוס שיחתום על המסמך או שמא הדחיפות לטיפול חשובה יותר, כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי מטופל קשיש מגיע עם כאבי ראש ובשל השתהות בטיפול ובבדיקות נופל לתרדמת ונפטר? האם הרופאים התרשלו? מה קובע בית המשפט המחוזי?

יעקב (שם בדוי) הגיע לבית החולים ואושפז בשל תלונות על כאבי ראש חזקים ביותר, ובדיקה העלתה כי הוא סובל מלחץ דם גבוה. יעקב שוחרר לביתו עוד באותו היום תוך קבלת הוראה לטיפול עם תרופות להורדת לחץ הדם. בחלוף שלושה ימים, מצבו של יעקב החל להתדרדר והוא בנוסף לכאבי הראש, החלק השמאלי של הפנים השתתק ורמת השמיעה באוזן שמאל ירדה באופן משמעותי.

הבדיקות שנערכו במחלקת אף אוזן גרון הצביעו על בעיה קלינית נוירולוגית של בלבול, ישנוניות וחולשה בצד ימין. כעבור יומיים הוא הועבר למחלקה הנוירוכירורגית ובדיקת סי.טי. העלתה כי ישנו דימום תת עכבישי במוח. בדיקה נוספת שנערכה לשם איתור המקור ממנו נובע הדימום נעשתה בצורה בלתי מושלמת משום שיעקב היה חסר מנוחה בזמן הבדיקה ולכן התקבלה המלצה לבצע בדיקה חוזרת אך בפועל היא לא נעשתה.

הצוות הרפואי ביקש לבצע עוד בדיקה שנעשית בהחדרה של חומר ניגוד לתוך מערכת כלי הדם במוח והיא מסוגלת לזהות מקור דימום באופן מדויק ביותר, אך גם הבדיקה הזו אל נעשתה. כעבור חמישה ימים הפסיכיאטר שבדק את יעקב החליט כי יעקב אינו במצב תקין וכדי לבצע את הבדיקה ולקבל את ההסכמה לביצועה, צריך למנות ליעקב אפוטרופוס. המינוי של האפוטרופוס נעשה באיחור, רק כעבור שבוע וזה היה כבר מאוחר מידי, שכן בינתיים יעקב קיבל התקף אפילפטי ושקע בתרדמת שממנה לא התעורר במשך חמש שנים עד למותו.

בגין מערכת הנסיבות דלעיל, הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי תביעה בעוולת רשלנות רפואית וזה קבע כי הבדיקה לא הייתה דחופה, והרופאים נהגו בשיקול דעת שהינו סביר לחלוטין. שכן, המדובר היה בהליך פולשני למדי ועם סיכון גבוה ולכן היה צריך לחכות למינוי האפוטרופוס כדי לקבל את ההסכמה להליך ולכן לא ניתן לומר כי הייתה רשלנות רפואית.

יעקב נפטר, העיזבון מגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי – מה יקבע בית המשפט העליון? האם היה ניתן למנוע את מותו של יעקב?

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ידי העיזבון של יעקב, נטען כי הצוות הרפואי, היה צריך למהר ולבצע את הבדיקה הנחוצה לשם גילוי ואיתור מקור הדימום ולא לחכות כל כך הרבה זמן,  שכן, המצב היה קריטי ביותר.

בית המשפט העליון דן בטענות הצדדים כפי שאלו הובאו לפניו ובהסתמך על פסק הדין שיצא מבית מדרשו של המחוזי החליט כי הצוות הרפואי לא ביצע את הבדיקה שנועדה לאבחון במועד הנחוץ, שכן היה ברור לכולם כי המצב של יעקב מבחינה רפואית היה רגיש ביותר ובעיקר מסוכן. בנוסף מטופל שמגיע עם כאבי ראש ושיתוק בפנים לא צריך להיות מאושפז במחלקת אף אוזן גרון אלא ישר במחלקה הנוירוכירורגית או בטיפול נמרץ ולכן מדובר ברשלנות רפואית ועזבון המנוח יעקב יקבל פיצוי כספי על הנזק.      

ע"א  8817/06