העליון בערעור על רשלנות רפואית הסכמה מדעת

בערעור שהוגש אודות פסק דין רשלנות רפואית שב וקבע בית המשפט העליון: יש להגדיל את סכומי הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של מטופל, כך שיישקפו את החשיבות שמעניקה שיטת המשפט הישראלית לאינטרס הנפגע.

מהי הסכמה מדעת ? שאל את עורכי הדין!

בשנת 1995, פנו בני הזוג מאיר ונירית כהן (השמות בדויים) לפרופ' משיח, שהינו רופא המתמחה בענייני פוריות, בשל רצונם וכוונתם להרות. פרופ' משיח מצא, כי מאיר סובל מתופעה של דליות האשך, ונירית סובלת מבעיה של חוסר ביוץ, והוא החל בסדרת טיפולים לבני הזוג. לאור אי הצלחת הטיפולים, הציע פרופ' משיח לבני הזוג לבצע הפריה חוץ גופית. ואכן האישה הרתה.

בשבוע ה-25 של ההיריון, ילדה האם שתי בנות תאומות, כשאחת מהן, רות, נולדה במשקל של 795 גרמים, והיא סובלת ממומים קשים עד היום.

רשלנות רפואית טיפולי פוריות

בני משפחת כהן הגישו תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד הרופא, כשפיהם טענות רבות על התנהלותו, לפני ובמהלך ההיריון.

בתחילה הגיע המקרה לפני בית המשפט המחוזי, שדן בטענות התביעה. ראשית, בחן בית המשפט את טענת בני הזוג, שעל פרופ' משיח היה להמתין תקופה מסוימת בטרם יתחיל עם טיפולי ההפריה החוץ גופית ולבחון האם יצליחו בני הזוג להרות ללא הטיפולים. התנהלות זו, כך לטענת בני הזוג, היה מונע את נזקה של רות.

בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי לאור נסיבות המקרה, ובכלל זאת רצונה העז של נירית להיכנס להיריון, החלטתו של הרופא להתחיל בטיפולי הפוריות לא עלתה כדי רשלנות רפואית.

כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי, את מרבית טענות התביעה, כשהוא קובע בין השאר, כי לא עלה בידי בני הזוג להוכיח שהרופא פעל ברשלנות רפואית בכך שלא הפנה את מאיר לבדיקת אורולוג, ובכך שלא הפנה אותו לעבור ניתוח לתיקון בעיית דליות האשך.

יחד עם זאת, מצא בית המשפט המחוזי, כי בשום שלב של הטיפולים לא חתם מאיר על טופס הסכמה לטיפולי ההפריה החוץ גופית, ועובדה זו, יחד עם מספר עניינים נוספים, מספיקים כדי לקבוע, כי לא התמלאה בעניין זה החובה החוקית המוטלת על הרופא, ועל כן הייתה פגיעה באוטונומיה של מאיר, ועל כך הוא זכאי לפיצויים בסך של 50,000 ₪.

עוד מידע בנושא:

רשלנות רפואית בהריון | רשלנות רפואית בלידה

שני הצדדים לא הסכימו עם פסיקה זו וערערו לבית המשפט העליון – מחד, טענו בני משפחת כהן, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו שלא הייתה רשלנות רפואית, ומאידך, טען הרופא, כי שגה בית המשפט בקובעו כי הייתה פגיעה באוטונומיה של מאיר.

שופטי בית המשפט העליון מצאו כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי הייתה מפורטת ונכונה, ועל כן יש מקום לדחות את ערעוריהם של שני הצדדים, וזאת, פרט לעניין אחד – ביחס לגובה הפיצוי שנפסק לזכות האיש בגין הפגיעה באוטונומיה שלו. לגבי עניין זה, סבר בית המשפט העליון, כי יש להגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו ולהעמידו על 300,000 ₪, וזאת, הן מאחר והפגיעה באוטונומיה של האיש כללה מספר עניינים שונים והייתה יחסית חמורה, והן מאחר ומגמת בתי המשפט היא להגביר את סכום הפיצויים, בכדי שיישקף את החשיבות הרבה שמעניקה שיטת המשפט הישראלית לאינטרס הנפגע.

עא  980/09

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. סימה

    סוף סוף בית המשפט העליון עשה מעשה אמיץ וראוי. בהחלט היה נכון לפסוק פיצוי גבוה יותר בנסיבות.