הסכמה מדעת

רשלנות רפואית הסכמה מדעתרשלנות רפואית והסכמה מדעת

מתן טיפול רפואי מכל סוג שהוא מצריך כי החולה יהיה מודע להליך שהוא עומד לעבור כמו גם על הסכנות והסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי וזאת כדי שתהיה לחולה היכולת והבחירה להחליט באם לעבור את הטיפול המדובר או לא. שכן, ישנם מקרים שבהם החולה מחליט למרות כל אזהרות הרופאים שלא לבצע את הטיפולים הרפואיים או לפנות אל טיפול רפואי חלופי.

הזכות של החולה לקבל החלטה בנוגע למצבו אינה תמיד פשוטה כל כך, שכן לעתים החולה נמצא במצב קריטי ואין יכולת או זמן להסביר לו על הטיפול שהוא עומד לעבור או לקבל את הסכמתו לכך, אך החובה של הרופאים עדיין היא לעשות כל מאמץ אפשרי לוודא כי מתקבלת הסכמה אם מצד החולה או מצד בני המשפחה הקרובה שלו.

הסכמה מדעת משמעותה היא כי החולה הבין והסכים לקבל את הטיפול על כל המשמע מכך והרופא הסביר לו על ההליך הרפואי ואת הסכנות האפשרויות בקבלת הטיפול. פסקי דין רבים דנים בנושא זה המהווה מוקד לדיון בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית שכן, מטופלים מקבלים לעתים טיפולים שיש בהם סיכונים של ממש וללא הסכמה מלאה מצדם הרי הרופאים חשופים לתביעת רשלנות רפואית.

השאלה הנשאלת היא עד כמה יכול הצוות הרפואי ליידע את המטופל על כל הליך שהוא מבצע שכן ישנם מצבים רפואיים רבים שנובעים מטיפול רפואי קודם ואי אפשר לצפות כל סיטואציה מראש ולכן בית המשפט בוחן את הטיעונים של הצדדים ובוחנים את תביעת רשלנות רפואית בהתאם לנסיבות של מקרה ופעמים מחליט בית המשפט כי הרופא על אף התוצאה הקשה של הטיפול פעל באופן סביר.

עם זאת בתי המשפט מבינים כי קיים צד שני ואלו הם המטופלים שזכותם להחליט לגבי גופם בכל רגע נתון. כך גם בנוגע לטיפול הרפואי, אי אפשר לבצע בחולה טיפול שהוא לא חתם על כך שהוא מסכים לקבלו, כאשר בעת הגשת תביעה על עורך הדין להוכיח באמצעות הבאת ראיות מתאימות כי אכן המטופל שהינו התובע לא הסכים לשלב כלשהו בטיפול הרפואי והיא אשר הובילה לכדי רשלנות רפואית. על הצוות הרפואי מוטלת חובה להסביר למטופל את מהות וטיב הטיפול, שיעורי הצלחתו, מלוא הסיכונים הכרוכים בו וחלופות הטיפול הקיימות. רופא שלא עומד בחובה זה, עשוי למצוא את עצמו מתגונן בהליך שיפוטי.

במקרה של פסק דין בו המטופלת הגיעה לעשות ניתוח שאיבת שומן אשר הסתבך טענה המטופלת בתביעת רשלנות רפואית כי אחדים מן הטיפולים שניתנו לה לא היו בהסכמה מדעת, שכן היא לא הבינה את הסיכונים הכרוכים בניתוח שכזה ומצבה הבריאותי החמיר מאז הניתוח כמו גם הותיר אותה עם צלקות המכערות את גופה.

בתביעות מסוג זה נראה כי על פניו המטופלת צודקת בטיעוניה וזאת משום שהמדובר היה בניתוח שכל מטרתו היא להיטיב עם המטופלת ולא לגרום להחמרת מצבה. עם זאת בית המשפט אינו פוסק לפי התוצאה של הטיפול אלא בהתאם לראיות ולעובדות המוצגות בפניו, כפי שאירע במקרה זה, שבו בית המשפט קבע כי למטופלת ניתן הסבר מלא לגבי הסכנות הכרוכות בניתוח, ובנוסף לכך היה על המטופלת לדווח לצוות הרפואי על הבעיות הרפואיות שמהן היא סובלת ולא לאחר הניתוח.

יוצא, כי הסכמה מדעת יכולה להוות טיעון משמעותי בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, אך אין זה מבטיח כי טענה זו תתקבל על ידי בית המשפט, כאשר בכל מקרה בו נקבע כי לא מגיעים למטופלת פיצויים הרי עומדת בפניה האפשרות להגיש ערעור באמצעות עורך הדין ולנסות לשנות את החלטת בית המשפט. זו נחשבת זכות ערעור ואם רוצים גם על החלטה זו לערער ניתן לבקש רשות לערער לערכאה גבוהה יותר.

     אהבתם ? צפו גם במאמרים הבאים:

           – מדריך תביעות רשלנות רפואית

          – כיצד מחשבים את הפיצוי בהליכים אלה ?

 [ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.