עו"ד רשלנות רפואית

עועו"ד רשלנות רפואית

מקרי הרשלנות הרפואית עלולים להוביל למות המטופל, והאפשרות לתבוע את הגורם המטפל קיימת בכל שלב דבר אשר לא תמיד מודעים לו מרבית האנשים וזאת במיוחד באם מדובר במותו של מפרנס ויש אנשים במשפחה שעדיין תלויים בו ומותו שינה באופן משמעותי את מצבם הכלכלי ואת יכולת המחיה שלהם.

בית המשפט מודע לכך כי אבדן המפרנס הראשי עשוי להוביל לתוצאות קשות ביותר ומתחשב בזאת בעת ההחלטה על גובה הפיצוי בגין הטיפול הרפואי הרשלני אשר הוביל למותו של המטופל, עם זאת לא בכל מקרה של מוות ניתן יהיה לקבל פיצויים בגין אבדן ההכנסה של המטופל שכן צריך עו"ד רשלנות רפואית להוכיח קשר בין הטיפול הרשלני למוות.

הקושי להוכחת הקשר בין מות המטופל לטיפול הרשלני קיים במיוחד באם המוות לא היה כתוצאה מיידית מהטיפול אלא התרחש בפרק זמן מאוחר יותר מקבלתו שכן אז יטען עו"ד רשלנות רפואית של הצד השני כי המטופל חלה בלי כל קשר לטיפול שקיבל ולכן אין לתלות את האשם במות המטופל ברופא או בית החולים.

איך נקבע גובה הפיצוי בגין רשלנות רפואית?

עו"ד רשלנות רפואית מקצועי ככל שיהיה לא יוכל לענות על שאלה זו בצורה שלימה ומדויקת שכן, כל מקרה שונה לגמרי ממקרה אחר ותלוי באחריות שיש על הגורם המטפל, אחריות המטופל, מצבו הבריאותי הקודם, היכולת לקשור בין הטיפול למצב הבריאותי אליו הגיע, ועוד אלמנטים ופרטים רבים נוספים המשפיעים בסופו של דבר על גובה הפיצויים.

העובדה כי קשה לאמוד את גובה הפיצויים מובילה לחשיבות הרבה שקיימת באיסוף כל מידע על הדרך שבה התקבל הטיפול ותיעודו שכן פעמים רבות המטופלים שוכחים לקחת את המסמכים כמו גם הם יכולים להקליט את השיחה שהם מנהלים שכן על פי חוק באם אתה שותף לשיחה אתה יכול להקליטה ותוכן השיחה אפשר וישמש כראיה בבית המשפט.

אלמנט נוסף המשפיע על גובה הפיצוי הוא הזמן שכן ככל שהתביעה מוגשת קרוב יותר לקרות המקרה הרשלני כך קל יותר לאותו עו"ד רשלנות רפואית המטפל בתיק להשיג את הראיות והעדויות מהגורמים השונים מה שהופך לכמעט  בלתי אפשרי באם פונים לעורך הדין בשלבים מאוחרים יותר שכן אז חלק מאנשי הצוות הרפואי כבר מתחלפים, המסמכים נכנסים לארכיון וכל זה מקשה על הצלחת התביעה וקבלת הפיצויים בהתאם.

האם ניתן לתבוע גם את הרופא וגם את המרפאה?

עו"ד רשלנות רפואית יוכל להסביר לכם כי במסגרת החוק בארץ ניתן להטיל אחריות אישית גם על הרופא המטפל והוא לא יוכל לצאת ידי חובה בטענה כי הוא עובד כשכיר במקום ויש לתבוע רק את המעסיק שלו, היינו את המרפאה שכן הרעיון העומד מאחורי זה הוא מניעת האפשרות כי הרופאים יוכלו להסתתר במעשיהם הרשלנים תחת אחריות המרפאה ולא יתבעו בעצמם.

מקרה שקרה לאישה אשר קיבלה טיפול רפואי של שאיבת שומן וביקשה לתבוע את הרופא בנוסף לקליניקה בה קיבלה את הטיפול והרופא ניסה לטעון כי החוזה שהיא ערכה הוא מול הקליניקה ולא מולו ולכן אין לתבוע אותו באופן אישי אלא רק את המרפאה עצמה אשר היא זאת שהתחייבה מול המטופלת.

במקרה זה בית המשפט קבע כי לא ניתן לעשות את ההפרדה בין הקליניקה למטפל שכן בלעדי המטפל אין לקליניקה עצמה כל משמעות שכן הרופאים הם אלו שנותנים את השירות הרפואי ולכן אמנם המרפאה עשתה את החוזה מול המטופלת אך עדיין הרופא אחראי גם הוא באופן אישי לטיפול הרשלני שניתן למטופלת ואשר גרם לה לזנק רפואי רב.

[ois skin="skin2"]

 

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.