רשלנות רפואית בניתוח | אי מתן הסבר על הסיכונים

בילדותו, שבר שלמה את מרפק יד ימין, ובמהלך השנים הוא שלמה מכאבים באזור, עד שלבסוף הוא פנה לגורמים רפואיים, במטרה לבחון מהן האפשרויות העומדות בפניו. בשנת 1996, עבר שלמה ניתוח אלקטיבי בבית חולים שערי צדק, במהלכו ראש הרדיוס במרפק ידו הימנית נכרת חלקית. למרבה הצער, לאחר הניתוח התדרדר מצבה של היד, ובשנת 2001, לא היה מנוס מלקטוע אותה, מאחר ולא נותר בה כושר תפקודי.

שלמה הגיש תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בניתוח כנגד בית החולים, כשבפיו שתי טענות עיקריות: ראשית, שהייתה רשלנות רפואית בהתנהלות הצוות הרפואי של בית החולים בביצוע ההרדמה לקראת הניתוח, ורשלנות רפואית זו הובילה להידרדרות במצבה של ידו עד לכריתתה; ושנית, שלא נמסר לו המידע הרלוונטי שהיה צריך להימסר לו בהתאם לחוק ובהתאם לפסיקה, ועל כן הסכמתו לניתוח לא הייתה הסכמה מדעת.

רשלנות רפואית בניתוח - אי מתן הסבר

בתחילה הגיע המקרה בפני בית המשפט המחוזי, שבחן את טענות הצדדים, ואף מינה מומחה מטעמו על מנת להכריע בשאלות ובמחלוקות הרפואיות שהתעוררו.

בתחילה דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו של שלמה בדבר רשלנות רפואית בביצוע ההרדמה והניתוח. כך, בהתאם לחוות דעת של המומחה מטעמו, נקבע בית המשפט, כי בנסיבות המקרה, אין אפשרות לקבוע במידת הוודאות הנדרשת, מהי הסיבה שהובילה לנזקיו של שלמה. מעבר לכך, סבר בית המשפט, כי ההסבר המסתבר יותר לנזקיו של שלמה, קשור לסיבוך נדיר שאינו באחריות בית החולים, שכן הוא לא יכול היה ולא צריך היה לצפותו.

יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענתו השנייה של שלמה, בדבר היעדר הסכמה מדעת. אמנם, שלמה חתם על טופס הסכמה לניתוח, אך מתוך העדויות השונות, ובכלל זאת עדותו של הרופא המטפל בעצמו, לא נאמר לו דבר באשר לסיכונים הקיימים בניתוח, ובאשר לסיבוך הנדיר האפשרי.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות בית החולים, שלאור נדירותו של הסיבוך, ועברו הרפואי של שלמה, שהעיד על מצב בריאותי טוב, לא היה מקום לדווח לו על הסיכון הנדיר, וזאת, מאחר ומדובר בסיכון חמור העלול לשלול את יכולת התפקוד של הגפה.

על קביעותיו אלו של בית המשפט המחוזי ערערו שני הצדדים – כששלמה טוען שנפלה טעות בקביעות בית המשפט באשר לרשלנות רפואית בהרדמה ובניתוח, ובית החולים טוען שנפלה טעות בקביעת בית המשפט לגבי העדר ההסכמה מדעת.

בית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים ואת קביעותיו של בית המשפט המחוזי, ומצא כי במסקנותיו הסופיות לא נפלה טעות, ועל כן אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות והרפואיות, כמו גם בקביעותיו לגבי היקף הנזק והיקף הפיצויים להם זכאי שלמה מבית החולים.

בסיכום דבריו, חזר בית המשפט העליון על קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לפיהם זכאי שלמה לפיצויים בסך הפסד השתכרות לעבר ולעתיד בסך של כ-890,000 ₪, לפיצויים בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד בסך של כ-260,000 ₪, ולפיצויים בגין כאב וסבל בסך של 600,000 ₪.

עא 8946/06

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה