רשלנות רפואית בגין טיפול לא מתאים ב"שפיכה מוקדמת"

שלמה, יליד 1930 החל לסבול מהפרעה בתפקודו המיני בשנות ה 50 לחייו. במשך עשור, שלמה עבר טיפולים שונים במטרה למנוע את בעייתו העיקרית – "שפיכה מוקדמת", אך ללא הועיל. בשנת 99, שלמה נתקל במודעה פרסומית אשר הציעה טיפול בשיטה חדשנית המבטיחה לגברים  לחזור לחיי מין תקינים ללא צורך בזריקות.

שלמה פנה למרפאה לפגישת ייעוץ בתשלום, שם הציג את בעייתו הנובעת משפיכה מוקדמת תוך שהוא מציין שאין לו בעיות זקפה. במרפאה הובטח לו כי לאחר טיפול בן שלושה חודשים, הוא ישוב לתפקד כרגיל.

שלמה החל את הטיפול ושילם עבורו 3,000 ₪. הטיפול שניתן לשלמה, שילב זריקות לאיבר מינו בתדירות של פעמיים עד שלוש בשבוע ולאחר מכן פעם בשבוע למשך מספר חודשים. הזריקות אשר ניתנו לשלמה גרמו לזקפה אשר נמשכה כחצי שעה בממוצע. שלמה טוען שלא הוסבר לו כי עליו לקיים יחסי מין בזמן זה. יש לציין, כי גם במהלך טיפול זה, לא נרשמה הטבה, למרות שהדבר הובטח לשלמה.

קרה לכם מקרה דומה ? סובלים מבעיות בתפקוד מיני ? התייעצו עם עורכי הדין שלנו

מהות התביעה בגין רשלנות רפואית

שלמה, התובע, תבע את בעל המרפאה וטען כי במהלך הטיפול הופיעו על פני איבר מינו, גושים אשר גרמו לחוסר יכולת להגיע לזקפה ולקיים יחסי מין. כמו כן, ציין כי לא קיבל כל הסבר מהנתבע באשר לתופעות הלוואי האפשריות או כל הסבר בנוגע למהות הטיפול, ולכן הוא טוען למקרה של רשלנות רפואית. כאשר שלמה הבחין בתופעות הלוואי, הוא פנה למחלקה האורולוגית בבית חולים וולפסון, שם אובחן כסובל מעקמת בפין וצלקות במעטפת איבר מינו. שלמה טופל במשך חודש ימים ובעזרת מתן ויטמינים במינונים גבוהים, הגושים הצטמצמו והיכולת לקיים יחסי מין חזרה אך באופן חלקי בלבד. יש לציין שהטיפול לא עזר בהעלמת העקמת.

רשלנות רפואית בעיות בתפקוד מיני

רופא מומחה מטעמו של שלמה, הסביר שכיום לא קיים שום טיפול זריקתי המונע "שפיכה מוקדמת" והטיפול השכיח הוא טיפול פסיכולוגי בשילוב תמיכה רפואית של הארכת משך הזקפה. לדעתו, זהו מקרה קלאסי של רשלנות רפואית, שכן שלמה קיבל טיפול תומך בלבד אשר פספס את המטרה שלשמה הגיע וגרם לו לנזקים חמורים הכוללים אין אונות, זקפה חלשה וצורך בהשתלת תותב, שלא לדבר על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעים הכחישו את כל הטיעונים נגדם וציינו כי התובע קיבל הסברים מפורטים על מהות הטיפול ועל הסכנות הכרוכות בו. זאת ועוד, בעזרת חוות דעתו של מומחה מטעמם, הנתבעים האשימו את הנתבע כי נזקיו הוחמרו בשל הטיפולים שעבר בבי"ח וולפסון וללא קשר לטיפול אשר עבר במרפאתם. הנתבעים הגישו תביעה כנגד מדינת ישראל בשל הטיפול שניתן לתובע בבית החולים וולפסון. בהמשך, בכתב ההגנה מטעם מדינת ישראל נטען, כי לולא הטיפול ששלמה קיבל בבית החולים, מצבו לא היה משתפר וכי כל הנזקים שנגרמו לשלומי נגרמו אך ורק בשל רשלנות רפואית של הנתבעים.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר קבע כי התובע, שלמה, קיבל טיפול שאינו מתאים לסוג הבעיה עימה הגיע למרפאת הנתבע. עוד נקבע, כי שלמה סובל מאין אונות כתוצאה ישירה מהטיפול הלא מתאים שקיבל מהנתבע.

כן הוסיף, שהאפשרות היחידה לתיקון הנזקים, היא השתלת תותב לפין וכי שיעור הנכות של התובע עומד על 30%. לטענתו, הטיפול ששלומי קיבל בבית החולים וולפסון היה ראוי ונכון. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה וקבע כי קיימת רשלנות רפואית מצד הנתבע. בית המשפט פסק לטובת התובע את עלות השתלת התותב בסך 40,000 ₪, הוצאות נסיעה בסך 1,000 ₪, החזר עלויות הטיפול בסך 3,500 ₪ והוצאות בגין חוות דעת בסך 2,500 ₪. בנוגע לעוגמת הנפש והסבל שחווה התובע, נדרשו הנתבעים לשלם פיצוי בסך 40,000 ₪ ויישאו בנוסף, בהוצאות המשפט בסך 25,000 ₪.

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה