רשלנות רופא מרדים

רשלנות רפואית –  בית המשפט העליון קובע בניגוד להחלטת המחוזי כי הרופאים התרשלו בהרדמה מקומת אשר גרמה למטופלת נכות רפואית לצמיתות והיא תפוצה!

קיימים שלבים במהלך הטיפול הרפואי אשר עשויים להוביל לטרגדיות קשות וזאת מבלי שהמטופל סיים לקבל את כל הטיפול כולו, כך קורה כי לפני מרבית הניתוחים יש צורך לבצע הרדמה מלאה ומקומית וזו עשויה להסתבך באופן קשה ביותר ואף להותיר את המטופל עם נכות לכל החיים.

כיצד קורה כי אישה המגיעה לבית החולים לשם טיפול באבניים בכליות מסיימת את הניתוח עם פגיעה עצבית ברגל ונכות של 30% לתמיד?

דנה (שם בדוי) החלה לסבול מבעיה רפואית בכליות אשר הצריכה ניתוח. הרופא המנתח היה צריך לבצע הרדמה מקומית אשר דורשת החדרתה של מחט ספינלית בחוליות של עמוד השדרה. לדאבונה של דנה המחט פגעה בעצב וכתוצאה מכך נפגעה רגלה השמאלית ונגרמה לה נכות קשה.

השאלה היא האם הייתה כאן רשלנות רפואית בניתוח או שמא סיכון אפשרי?

רשלנות רפואית של רופא מרדים בעמוד השדרה

בית המשפט המחוזי אליו הוגשה תביעת רשלנות רפואית כלפי הצוות הרפואי דחה את התביעה משום שלדעתו הצוות הרפואי לא התרשל שכן קיימות שתי אפשרויות לעניין המקרה המדובר. האחת כאשר הרופא מחדיר את המחט וישנו סיכוי כי העצב אכן ייפגע, אך לעתים קרובות זה בלתי נמנע בהרדמה ספינלית ולכן לא ניתן יהיה לומר במצב כזה כי יש רשלנות רפואית. האופציה השנייה היא שהרופא מחדיר את המחט והמטופל מתלונן מיד על כאב וברגע זה צריך הרופא להפסיק את פעולת החדרת המחט ולשנות את המיקום.

לדעת בית המשפט המחוזי האופציה הראשונה היא זאת אשר התרחשה במקרה של דנה ולכן הרופאים לא התרשלו בתפקידם למרות התוצאה הקשה עבור דנה בכל הנוגע לנכות.

בית המשפט העליון קובע כי הייתה רשלנות רפואית וטעה בית המשפט המחוזי – הכיצד?

דנה אינה מוכנה לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי הקובעת כי לא הייתה רשלנות רפואית ולא מגיעים לה פיצוים ומגישה ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון בוחן את החלטת בית המשפט המחוזי ומגיע למסקנות אחרות לגמרי אשר קובעות כי לפי עדותה של דנה כאשר הרופא החדיר לה את המחט הוא לא הצליח בפעם הראשונה וציין בפניה כי עליו להזריק את המחט שוב ובהחדרה השנייה המחט גורמת לה לכאבים עצומים הגורמים לה לצרוח מכאב וכאשר היא  אומרת לרופא כי היא חשה זרמים ברגל שמאל המשיך הלה להחדיר את המחט.

בנוסף מתייחס בית המשפט העליון לחוות דעת המומחים הרפואיים לפיהם לא ניתן לומר כי הנזק שנגרם לדנה נבע מפגיעה ראשונית שאינה רשלנית אלא קיים סיכוי כי הנזק הוא תוצאה של הדקירה והחדרת חומר ההרדמה במיוחד כאשר דנה התלוננה על כאב בזמן הדקירה.

לעניין הפיצויים קובע מסתמך בית המשפט העליון על הפיצויים אשר נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי במידה ויהיה ערעור על פסק דינו וזה יתקבל.

בית המשפט העליון מוסיף לפיצוי שנקבע את אובדן ההשתכרות שכן קודם רשלנות רפואית זו עבדה דנה במוסד לקשישים 10 חודשים ולכן היא מקבלת פיצוי על כך בסך של 20 אלף ועוד תוספת לפיצוי על אובדן הניידות של 25 אלף משום שהפגיעה ברגל יצרה לדנה בעיות קשות בהליכה ובעמידה והיא אינה יכולה להתנייד עוד באופן תקין ורגיל.

בסופו של פסק הדין קובע אם כן בית המשפט כי הפיצוי בגין הנזק שנגרם לדנה כתוצאה מרשלנות רפואית זו יעמוד על 140 אלף ₪.

ע"א 177/98


משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה