קשירת חצוצרות

רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרותישנן נשים במיוחד נשים עם פרטנר זוגי קבוע, המחליטות מסיבות שונות לבצע ניתוח קשירת חצוצרות וזאת כדי שהן תוכלנה לקיים יחסי מין ללא כל  צורך באמצעי מניעה ועדיין לא לחשוש להיכנס להיריון בלתי מתוכנן שכן אמצעי המניעה האחרים לא מאפשרים תמיד התנהלות נוחה.

במרבית המקרים ניתוח קשירת חצוצרות שנועד לעקר את האישה אמור להוביל לתוצאה של אי יכולת כניסה להריון אך כמו בכל ניתוח ישנם מצבים שבהם הוא לא מתבצע באופן מוצלח במיוחד ועלול להביא לכך שהאישה למרות קשירת החצוצרות תצליח להיכנס להיריון, מה שעלול להיות מאוד בעייתי שכן היא סומכת על הניתוח ולא יכולה לצפות את האפשרות הזאת מראש.

עברת ניתוח לקשירת חצוצרות ? נגרם נזק ? קבלי כעת ייעוץ מקצועי

השאלה המשפטית שעולה במצבים אלו מה קורה כאשר נולד תינוק בריא האם זו הולדה בעוולה ? מחד לא  נולד תינוק עם מום אך מאידך עדיין ההורים לא רצו להביא עוד ילד לעולם, ואם מחליטים שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח איך ומהו גובה הפיצוי שיש לתת להורים אשר הביאו ילד לא רצוי אך בריא לגמרי ? שאלות לא פשוטות לגמרי. ננסה להמחיש בעזרת דוגמא מהפסיקה.

עניין זה נדון בפסק דין בעניין רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות אשר בו אישה לעשרה ילדים ביקשה לאחר הלידה האחרונה שלה אשר הייתה בניתוח קיסרי לבצע בה עיקור אשר יוביל לכך שלא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. בהתאם, לבקשתה עברה ניתוח קשירת חצוצרות.

האישה בהנחה שעברה עיקור קיימה יחסי מין עם בעלה מבלי להשתמש באמצעי מניעה וכעבור כחצי שנה התברר לאישה כי היא בהיריון ומשום שהיא נמצאת בשלב מתקדם יחסית, הפלה תהיה מסוכנת עבורה ולכן היה עליה להמשיך את ההיריון אשר בסופו ילדה ילד בריא.

האישה טענה במסגרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח כי הרופאים התרשלו בביצוע העיקור ובהמשך כאשר הווסת נפסקה במקום לבצע בדיקת הריון נתנו לה תרופה להחזרת הוסת וכך חלף זמן רב עד שהתברר כי בהריון ולא ניתן היה לבצע את הפסקת ההיריון מה שאילץ אותה להמשיכו עד הסוף, כמו כן טענה האישה כי כלל לא הוסבר לה על ידי הרופא המנתח כי קיים סיכוי קטן כי גם אחרי ניתוח העיקור היא תיכנס להיריון ולפיכך הסכמתה לא הייתה הסכמה מדעת.

בית המשפט שדן בתביעת רשלנות רפואית בניתוח זו בחן את טענות הצדדים בתימוכין של חוות הדעת הרפואיות שהובאו בפניו וקבע כי לא הייתה רשלנות רפואית בניתוח העיקור עצמו, שכן הרופא ביצע את הניתוח על פי הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. עם זאת היה עליו ליידע את האישה באופן ברור ביותר כי לעתים גם לאחר ניתוח כזה ישנה אפשרות כניסה להיריון שאמנם היא מזערית אך עדיין קיימת. לעומת זאת ביחס לקופת החולים נקבע כי הייתה רשלנות מצידה, בכך שלא זיהתה בזמן את ההיריון.

השופטים התלבטו לעניין גובה הפיצוי שכן ישנן גישות בעולם לפיהן במידה ונולד תינוק בהיריון בלתי רצוי והוא בריא לגמרי הרי אין מקום לתת להורים פיצוי כלשהו ולעומתן גישות הטוענות שכל אחד יכול להחליט כמה ילדים להביא לעולם זו האוטונומיה האישית שלו וגם אם נולד ילד בריא עדיין נפגעו הרצון וזכות הבחירה.

בית המשפט השלום החליט כי הוא הולך על דרך האמצע בנוגע לפיצוי ומעניק פיצוי לפי האומדן על סך של מעל 100 אלף כך שההורים יוכלו לשלם את ההוצאות הנוספות הנדרשות עבור גידול הילד שלא תכננו להביאו לעולם כך שלא יצטרכו הם עצמם למצוא דרכים למימון כל הכסף הכרוך בתוספת של עוד בן משפחה.

מסכימים / לא מסכימים עם קביעת בית המשפט ? שתפו אותנו כעת בעמוד פורום רשלנות רפואית

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.