ניתוח חירום

לפני יותר מעשור הגיעה שוש ז"ל אל בית החולים בשל כאבים עזים בבטן התחתונה וקושי בפעילות מעיים. לאור מצבה ובשל חסימת מעיים חמורה שייתכן ונבעה מגידול סרטני, נקבע ניתוח חירום, שבוצע למחרת. הניתוח הסתבך כבר בשלב ההרדמה. ניסיונותיהם של הרופאים המרדימים להחדיר את צינור ההנשמה ישירות דרך פתח בצוואר נכשל שוב ושוב ושוש החלה להראות סימני מצוקה, שבאו לידי ביטוי בירידה בלחץ הדם ובדופק.

לאור מצבה, בוצעה בה החייאה, שהצליחה להעלות את לחץ הדם והדופק. בשלב זה, בוצעו שוב ניסיונות להחדיר את צינור ההנשמה, אולם היה זה מאוחר מדי ולמנוחה נגרם נזק בלתי הפיך. שוש ז"ל לא שבה להכרתה לאחר ההרדמה ולא התעוררה. לאחר 16 חודשים היא נפטרה.

עברת ניתוח חירום ? בחן זכויותיך !

תביעה ראשונה – מה חושב בית המשפט?

בעקבות האירוע המצער הוגשה תביעת רשלנות על ידי בני משפחה של שוש ז"ל. הוועדה מטעמו של בית המשפט, שבו הוגשה תביעת רשלנות רפואית זו, טענה, לאחר שבחנה את המקרה על סמך דו"ח מסכם, כי התנהגותו של הצוות הכירורגי והצוות המרדים היתה סבירה, בהתאם לנסיבות האירוע. ובכל זאת, הגישו בני משפחתה של שוש ז"ל תביעה בגין רשלנות רפואית וכן אי קבלת הסכמתה של המנוחה לניתוח. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

רשלנות רפואית בניתוח חירום

תביעה שנייה – ערעור: היתה רשלנות או לא היתה רשלנות

אל בית המשפט הגיעו עתה שני בניה של שוש ז"ל, שנפטרה בגיל 55 בעקבות כשלון ניתוח חירום, שבוצע בבית החולים לניאדו. התובעים, שני בניה של שוש, החליטו לפנות אל בית המשפט בערעור על פסק הדין, שניתן כמה שנים קודם לכן, בהיותם קטינים, פסק דין שביטל את טענותיהם של בני המשפחה שמדובר במקרה של רשלנות רפואית וכי הסיבה למותה של האם הוא טיפול לקוי.

לטענות שני בניה של שוש ז"ל יש להתייחס לעובדה כי לא קיימים מסמכים רפואיים, המעידים על ההליך הרפואי שבוצע ובמקביל גם על הסכמתה של שוש לבצע את הניתוח. ועל כך ניתן להסיק כי מדובר בהתנהלות לקויה ורשלנות מצידו של המוסד הרפואי ואף גם מצידו של הרופא המטפל. הנתבעים, לעומת זאת, בהקשר זה טענו, שמסמכים אלה לא נשמרו בשל הזמן שחלף מרגע ביצוע הניתוח ועד תביעת רשלנות רפואית זו, ולא בשל התנהלות לקויה.

בית המשפט, בבואו לבחון את טענות שני הצדדים, במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו, טען מספר דברים. ראשית התייחס לעובדה שלא בוצעו בדיקות מוקדמות לפני ההרדמה, בדיקות שהיו יכולות להעיד על קושי בביצועה. שנית, גם העובדה שניסיונות החדרת צינור ההרשמה המשיכו למרות התדרדרות מצבה של שוש, מעיד על התנהלות לקויה. את דבריו ביסס בית המשפט לאור היעדר רישומים רפואיים ופירוט אפשרי של בדיקות שונות. עוד מוסיף בית המשפט כי ניסיונותיו החוזרים ונשנים של הצוות הרפואי לבצע את ההרדמה גרמו ללחץ ישיר על קנה הנשימה.

פסק הדין – על מי לשלם את הפיצויים בגין הנזק שנגרם לשוש?

ולכן, החליט בית המשפט לקבל את ערעורם של שני בניה של שוש ז"ל וחייב את המוסד הרפואי, הנתבע, לשלם לתובעים פיצוי כספי על סך של 20,000 ₪. בסיכום דבריו, טען שופט בית המשפט כי העובדה שלא נשמרו והוצגו מסמכים רפואיים מעידה על התנהלות לקויה וגם אם חולפת תקופה ארוכה מאז הניתוח, על המוסד הרפואי לשמור על מסמכים אלה, שיכולים לסייע באופן משמעותי בהבנת ההליך הרפואי שבוצע ובחינתו לעומק. במקרים אלה, בהם לא ניתן לעשות שימוש בממצאים מסוג זה, חובת ההוכחה חלה על הצד הנתבע, אולם מכיוון שבמשפט זה לא יכול היה צד זה להוכיח טענות נגדיות חד משמעיות, הרי שניתן להסיק שאכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית.  

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה