ת"א (נצרת) 831-09 עיזבון המנוח ח' א' (ז"ל) (קטין) נ' קופת חולים מכבי סניף נצרת ואח'. 

תינוק נולד עם תסמונת נפרוטית מולדת ונפטר למרות הטיפול שניתן לו כעבור שישה חודשים – בית המשפט המחוזי קבע כי לא הייתה רשלנות רפואית בטיפול ולא נפסק כל פיצוי כספי!

בתביעות רשלנות רפואית, אחד הדברים שנבדקים, הוא האם הצוות הרפואי עשה את כל הדרוש כדי למנוע את הנזק שאירע למטופל בהתאם לאמצעים שעמדו לרשותו, המידע והסטנדרט הרפואי הנדרש. לעתים, הצוות הרפואי פועל לפי כל הנהלים ולמרות זאת התוצאה עבור המטופל עשויה להסתיים בנזק או אף במוות ובית המשפט יכול שיקבע אף במקרים כאלו כי אין המדובר ברשלנות רפואית, כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי תינוק נולד עם מחלה גנטית מולדת – תסמונת נפרוטית והאבחון של המחלה נעשה באיחור והוא נפטר כעבור 6 חודשים – האם ניתן היה למנוע את מותו בטיפול ראוי יותר?

לירון (שם בדוי) נולד להוריו, בשבוע ה- 41 במשקל גבוה אך עקב דופק מהיר ורשרוש בלב הוא הועבר מיד עם לידתו לאשפוז בפגיה וטופל באנטיביוטיקה. קרדיולוג ילדים בדק אותו ושחרר אותו לביתו עם הוראה להמשך מעקב במרפאת הפגים.

כמה חודשים לאחר מכן, הובהל לירון לקופת החולים כאשר הוא סובל מאי שקט, נפיחות בעיניים , בטן תפוחה וחום. הוא אובחן כחולה בדלקת מעיים ויראלית והופנה לחדר המיון.

בערב של אותו יום, הוריו של לירון הביאו אותו לחדר המיון של בית החולים והוא אושפז עקב בצקת בגפיים ובפנים וטופל באלבומין ופוסיד. מבית החולים הזה, הוא הועבר לבית חולים אחר, כדי שיהיה תחת מעקב של נפרולוג ילדים.

לירון אושפז בבית החולים במחלקת ילדים אך כעבור יומיים בלבד, מצבו הוחמר והוא הועבר לטיפול נמרץ ילדים וכעבור מספר ימים ספורים הוא נפטר, בגיל 6 חודשים בלבד.

הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית – מדוע בית המשפט דחה את התביעה?

התביעה הוגשה בטענה כי הטיפול שניתן ללירון התינוק, היה רשלני ולקוי ובעקבותיו הוא מת מתסמונת נפרוטית מולדת. נטען, כי לו היו הרופאים מאבחנים בשלב מוקדם יותר את המחלה היה ניתן למנוע את התדרדרותה כפי שאף קבע המומחה הרפואי, כי הרופא המטפל לא עשה את כל הבדיקות הנדרשות, כמו גם הטיפול באלבומין יתכן והיה מופרז, מהיר מידי ותרם באופן משמעותי להחמרת מצבו של לירון.

עוד נטען, כי התינוק הגיע לבית החולים, במצב טוב וריאות תקינות ומהר מאוד פיתח בצקת בריאות בשל הטיפול התקיף והתכוף שקיבל מאת הצוות הרפואי, מבלי לבחון אפשרויות טיפול אחרות.

מנגד נטען ע"י הצוות הרפואי, כי לא הייתה כל רשלנות בטיפול הרפואי, שכן הסיבה למותו של לירון התינוק הייתה המחלה עצמה ולא בשל הטיפול הרפואי שניתן לו. הטיפול היה בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש ברמת המקצועיות הנדרשת. לדעת המומחה הרפואי מטעם הנתבעים, לירון התינוק נשא מחלה גנטית בשל היות ההורים בני דודים מדרגה ראשונה ואף הבת שנולדה לאחר מכן להוריו, נפטרה בגיל שנתיים מאותה מחלה בדיוק.

בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים וקבע כי התינוק לירון, קיבל טיפול רפואי מקצועי והולם וללא כל דופי. בית המשפט מתייחס לטענה לפיה התינוק הגיע עם בטן תפוחה שזהו סימן מובהק לתסמונת, אך לפי חוות דעת המומחים הרפואיים עולה כי בטן תפוחה לאו דווקא מצביעה על התסמונת שהינה נדירה ביותר. כמו גם, הרופא של קופת החולים בכל מקרה הפנה את הורי התינוק להמשך טיפול בחדר המיון ושם הוא אכן אובחן כחולה בתסמונת הנפרוטית וקיבל טיפול בהתאם.

עוד קובע בית המשפט כי הרישומים של הרופא המטפל פרט לעניין הבטן התפוחה מלאים ומפורטים ולא ניתן לטעון לנזק ראייתי.

בנוסף מציין בית המשפט כי אמנם הטיפול באלבומין עשוי לגרום להופעת בצקת ריאות, אך זו עדיין לא סיבה שלא לטפל בחומר זה שכן, בתסמונת עצמה ישנן תופעות לוואי שמסכנות את חיי התינוק וזהו הטיפול המקובל במקרה כזה.

בית המשפט פוסק אם כן, שקופת החולים ובית החולים לא התרשלו בטיפול הרפואי וכי מות התינוק נבע ממחלתו ולא משום סיבה אחרת ולפיכך לא פוסק כל פיצוי כספי.