איחור באבחון מום מולד

רשלנות רפואית – אישה ילדה תינוקת עם מום מולד באגן ובשל אבחון מאוחר של קופת החולים נמנע טיפול מוקדם. בית המשפט קבע – יש לפצות את התובעים ב 54 אלף ₪

תינוקות רבים נולדים עם מום מולד, אשר לעתים ניתן לזהותו קודם לכן בבדיקות מקיפות שעורכת האישה טרם כניסתה להיריון ואף במהלכו. בלא מעט מקרים, האבחון והטיפול המוקדם עשוי לשנות את מצבו של התינוק באופן משמעותי, היות והמצב הבריאותי טרם מחמיר ומתקבע. לכן גם, במידה וההורה מצביע על משהו חריג הרי חובה על קופת החולים להתייחס לכך באופן רציני ולבדוק זאת, שכן יתכן וזהו מום מולד שיש לטפל בו וכל התעלמות יכולה להוביל לכדי תביעת רשלנות רפואית.

עוד כותרות בנושא: רשלנות בהריון | רשלנות בלידה

התינוקת נולדה פגה בלידה רגילה, אך רק כעבור שנה וחצי התגלה מום באגן אשר יוצר בעיות בהליכה ונכות מסוימת – האם ניתן היה לאבחן זאת קודם?

איילה (שם בדוי) הגיעה לבית החולים ללדת בשבוע ה- 34 להריון וילדה תינוקת פגה בריאה כאשר עד גיל שנה וחצי עברה התינוקת את הבדיקות הרגילות בטיפת חלב, תוך שלא נמצאה כל בעיה באגן או בהתפתחות. רק בגיל שנה וחצי התברר מבדיקות שנערכו כי יש לתינוקת מום מולד באגן ויש צורך לנתחה.

התינוקת עברה ניתוח אחד והתוצאות שלו לא היו מספקות והיה צורך לעשות ניתוח נוסף. אך, בסופו של יום,  שני הניתוחים לא פתרו את הבעיה באופן מוחלט וכיום התינוקת סובלת מהליכה בצליעה ונכות.

רשלנות רפואית באבחון מום בעובר

בית המשפט אליו הוגשה תביעת רשלנות רפואית בדק ומצא כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן את המום בשלב מוקדם. למסקנה זו הגיע בית המשפט בין היתר באמצעות חוות הדעת של המומחים לפיהם לו היה מאובחן המום קודם לכן, הרי עדיין היה צורך לעשות את הניתוח הראשון, אך יתכן והאבחנה המוקדמת הייתה תורמת לתוצאות טובות יותר לאחר הניתוח.

באשר לטענת רשלנות רפואית בניתוח השני – הרי שהלה נעשה בגלל שהניתוח הראשון לא בוצע בצורה מקצועית, כפי הנדרש מרופא מנתח סביר ומקצועי. שכן, היה צורך לעשות הניתוח ביתר זהירות ועל כן ניתן לומר כי הניתוח השני יתכן והיה מיותר וזאת כי הניתוח הראשון נעשה תוך רשלנות רפואית.

כיצד נקבע גובה הפיצוי במקרה כזה?

בית משפט השלום קבע אם כן, כי קופת חולים התרשלה בביצוע הניתוח השני ועל כי לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם הפיצוי מתחלק לכמה ראשי נזק – שלושה במספר:

הראשון הוא פיצוי על כאב וסבל שנגרמו לתינוקת בעצם הצורך בניתוח הנוסף שכלל אשפוז של כשבוע ועוד תקופת שיקום והחלמה.

השני הוא פיצוי על הצלקות שנוצרו בעקבות הניתוח השני, צלקת אחת בכל צד של האגן, כאשר בית המשפט ציין כי העובדה שהאזור הזה מכוסה מרבית הזמן לא רלוונטית לעניין החובה בפיצוי מתאים והולם.

הפיצוי השלישי ניתן על עזרת צד ג' שכן ההורים היו צריכים לתת לה טיפול צמוד בתקופת הניתוח ובהחלמה לאחריה.

סך כל הפיצוי שנפסק לתובעת עמד על 72 אלף ₪ אך הורד ממנו 25% משום שהיה ספק לעניין הסיכוי כי האיחור הביא לצורך בניתוח נוסף. לסכום זה נוסף תשלום בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

סביר כי סכום הפיצוי שנפסק אינו בהתאם לציפיותיה של התובעת ועל כן שמורה לה הזכות, כמו גם לצד השני להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לפני בית המשפט המחוזי. במידה וגם תוצאות פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא יהיו לשביעות רצונה, ישנה עוד אפשרות לערעור לפני בית המשפט העליון, אך לשם כך יש להגיש בקשה ואם זאת מתקבלת ניתן לערער.

ת"א 6329-08-08


משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

כתיבת תגובה