רשלנות רפואית »

25 בדצמבר 2013 – 14:52 |

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

קרא עוד »
רשלנות באבחון

איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי, עשויה פעמים רבות להקים לנפגע עילת תביעה. בחלק זה של האתר תוכלו לקרוא על מקרים בנושא.

רשלנות בניתוח

עברתם ניתוח מיותר ? כושל ? בואו לגלות ולקרוא על מקרים דומים אשר יוכלו לסייע לכם בהבנת זכויותיכם.

רשלנות בהריון ולידה

נזקים במהלך ועקב ההריון או לידה הינם שכיחים, אך האם הם תוצאה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה ? כאן תוכלו לדעת

הסכמה מדעת

הזכות על גופנו שמורה לנו, ורק לנו. מה קורה כאשר הצוות הרפואי פוגע באוטונומיית הפרט של המטופל ? היכנסו והיווכחו.

רשלנות רפואית

מאמרים, חוקים ופסקי דין מרתקים בתחום של רשלנות רפואית. בכל עת, באפשרותכם, להיכנס לעמוד יצירת קשר או לפורום ולהתייעץ עם עו"ד

רשלנות רפואית » רשלנות רפואית

הרופאים השתהו בטיפול וגרמו להקדמת הנזק בכליות בשבע שנים

פורסם על ידי on 25 בדצמבר 2013 – 14:52אין תגובות

יש מחלות שמהלכן ידוע ואף סופן ידוע. הרופאים באמצעות טיפולים הולמים דוחים את רוע הגזירה ומעכבים את התקדמות המחלה. נשאלת השאלה האם במקרה שרופאים השתהו במתן טיפול למחלה שנתגלתה לפניהם וגרמו בכך לזירוז החמרתה התרשלו?

מה אבחנו הרופאים?

 

ו" יליד 1939 חש כאבים במותן שמאל בשנת 1995 ופנה לקופ"ח בעירו אשדוד. הוא הופנה ע"י הרופא לבדיקות אולטרה סאונד והן אבחנו הידרונפרוזיס בכלייתו השמאלית, שהיא התרחבות של אגן הכליה בגלל חסימה בזרימת השתן מן הכליה. לאחר שבוע פנה שוב לבי"ח קפלן עקב רגישות במותן השמאלית ודם בשתן והומלץ בפניו לבצע צילום של הכליות ודרכי השתן באמצעות קופ"ח, הוא שוחרר עם הזמנה לחזור לביקורת לאחר ביצוע הבדיקה. הוא קיבל הפניה מרופאו בקופ"ח וביצע את הבדיקה. הבדיקה העלתה כי כלייתו השמאלית ארוכה בשני ס"מ מהימנית וכי היא לבנה, כלומר יש חסימה מלאה של הכליה לשופכן. למרות הממצאים הוא לא טופל.

בדיקה מס' 2

 

לאחר כחודשיים פנה שוב לבי"ח קפלן עקב חום ובחילות. בדיקות העלו כי ערך הקריאטנין שלו הוא 2.5 והוא שוחרר לביתו בהמלצה שהרופא בקופ"ח יעקוב אחרי מצבו. היות שהכאבים שלו נמשכו, הוא הופנה עי רופא קופ"ח לנפרולוג שהמליץ על בדיקתו אצל אורולוג. במרפאה האורולוגית נערכו לו בדיקות נוספות, וכן בוצעו לו בדיקות בבי"ח בילינסון. הבדיקות הצביעו על הידרונפרוזיס ועל תפקוד נמוך של הכליה השמאלית, ובמרפאה האורולוגית המליצו להעבירו לבית חולים קפלן.

הוא פנה לרופא פרטי שבעקבות בדיקות נוספות מצא שתפקוד הכלייה נמוך, וכי יש חסימה באזור של שער הכליה. הוא אשפזו בבי"ח הדסה, שם נוקזה החסימה, אך למרות הטיפולים שלו ניקוז אגן הכליה התברר כי הכליה שלו מתפקדת באופן נמוך והוא נזקק לדיאליזה.

המטופל הגיש תביעה כנגד קופ"ח ובית החולים

 

א' תבע את קופת חולים וביה"ח בגין רשלנות רפואית שגרמה נזק לכליותיו. לטענתו הרופאים עד הגיעו לרופא הפרטי התעלמו מתוצאות שונות של בדיקות שנערכו לו ולא העניקו לו טיפול בהתאם לממצאים, בעיקר לא התערבו מיידית עת גילו את החסימה בכלייתו השמאלית. כן טען כי עקב כך שהוא טופל במסגרות שונות ולא במסגרת אחת לא ניתן היה לעקוב כנדרש אחר מצבו. כן טען כי הרופאים כלל לא יידעו אותו על חומרת מצבו. מומחים מטעמו העידו כי כליה לבנה מחייבת ניתוח מיידי כדי למנוע את ההרס המוחלט שלה. לדבריהם חוסר התייחסות לממצא כזה ואי התייחסותם לתוצאות בדיקת הקריאטנין מעידים על אי מודעות והתעלמות מצילומי הכליות.

הגנתם של הנתבעים

 

הנתבעים טענו כי עוד בטרם הבעיות בכליותיו סבל התובע מבעיות בריאותיות, בהן לחץ דם, כולסטרול, בעיות בלב וסכרת, שהיו גורמי סיכון לבעיות בכליות. לטענתם כליותיו היו פגועות באופן בלתי הפיך עוד לפני 1995, עת התלונן על כאבים בכלייתו, והנזק בכליות שלו אינו קשור לטיפול שהעניקו לו. הם טענו כי התובע הפסיק את הטיפול אצלם מיוזמתו ולכן להתנהגותו יש אשם תורם של 100% בנזקיו. לחילופין טענו כי גם טיפול מוקדם לא היה מונע את נזקיו.

מה קבע בית המשפט?

 

ביהמ"ש קבע כי הנתבעים התרשלו. הרופא המטפל בקופ"ח התרשל בכך שלא הפנה את התובע באופן מיידי למומחים לאחר שנוכח בתוצאות הבדיקות ושלא עקב אחר תוצאות הבדיקות של ו' ואף לא ידע את המומחים אודות המחלות הנוספות שלו, כולל סכרת שיש לה השפעה חשובה ביותר על תפקוד הכליות, כך שו' לא זכה לטיפול הולם. אפילו שרופא המשפחה נהג כפי המקובל אצל רופאי משפחה שלא נוהגים לעקוב אחר תוצאות בדיקות החולה, הרי במקרה זה חייב היה הרופא לסטות מהפרקטיקה המקובלת שלא הייתה סביר במקרה זה.

כן מתבטאת ההתרשלות בכך שהרופאים לא טיפלו באופן מיידי בניקוז חסימת הכליה למרות הממצאים שראו בבדיקות, וכך גרמו לנזקים בכליותיו של ו'. החסימה בכליה השמאלית הגבירה את העומס על הכליה הימנית שהייתה אף היא פגועה, עד שהתובע הגיע למצב של אי תפקוד כליות מלא, ולמעשה הנזק מתבטא בהקדמת הנזק של התובע בכליותיו שהיו נגרם בלאו הכי, אך שבע שנים מאוחר יותר. כלומר אחריותם של הנתבעים היא בזירוזו של מהלך מחלתו ולא בעצם אי תפקוד הכליות. לפיכך קבע ביהמ"ש כי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות של הנתבעים לבין זירוזו של הנזק לכליות, כי לולא התרשלותם מחלתו הייתה מתעכבת בשבע שנים נוספות.

ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעים בדבר האשם התורם של התובע בהפסיקו מיוזמתו את טיפולם בו, כיוון שלפי העדויות עת הפסיק ו' את טיפולו בקופ"ח כבר הנזק לכליותיו נגרם. עם זאת קבע כי יש לו אשם תורם בשיעור 20% בכך שלא מסר לרופא המטפל את תוצאות בדיקותיו.

ביהמ"ש קבע לו פיצוי בסך 660,000 ₪ מהם ינוכו תגמולי המל"ל.

ו' ערער לבית המשפט העליון בנושא גובה הנזק וביהמ"ש הגדיל את הפיצוי בעוד 100,000 ש"ח. ביהמ"ש העליון קבע כי נזקו של המערער מתבטא בנוסף לזירוז אי הספיקה והשלכותיה גם בפגיעה מאוד משמעותית באורח החיים שלו עקב אי ספיקת הכליות שקרתה מוקדם מהזמן בו הן היו צפויות להגיע לאי ספיקה לולא הרשלנות. לכן יש לפצות אותו גם על שבע שנים מיותרות קשות ומפרכות שנוספו עקב ההתרשלות בהן נאלץ להתמודד עם משטר של דיאליזה.

תא 1026/98, ע"א 4672/04

אם אהבת ראה/י גם:

תגיב

הוסף תגובתך או trackback מהאתר שלך. אפשר גם להירשם לתגובות האלה על ידי RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.