גידול בראש שאובחן באיחור – רשלנות רפואית ?

גידול בראש שהתגלה באיחור –

בית המשפט פסק כי "הכללית" תפצה בלמעלה ממיליון וחצי ש"ח

שלומי בירן (שם בדוי), יליד 1983, התלונן על כאבי ראש וסחרחורות במשך כשלוש שנים, מגיל 14 ועד גיל 17. רופאי ורופאות שירותי בריאות "כללית" שבדקו אותו מספר פעמים שלחו אותו לבדיקות דם וצילום של מערות האף, אך לייעוץ ניורולוגי הוא נשלח רק לאחר שלוש שנים של תלונות, כשהיה בן 17. בייעוץ הנוירולוגי הופנה שלומי לבדיקת הדמיה מסוג MRI, בה נמצא גידול בראשו, ונקבע כי הגידול פוגע בכושר הראיה ואף גורם להפרעות אנדוקריניות.

ראו עוד בנושא:

רשלנות רפואית באבחון | רשלנות באבחון סרטן

לימים, תבע שלומי את שירותי בריאות "כללית" בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין רשלנות רפואית. השופט קיבל את התביעה וקבע בפסק הדין כי אכן מדובר ברשלנות רפואית וכי רופאיו של שלומי התרשלו באופן הטיפול ועל כן פסק לו פיצויים בסך כולל של 1,515,000 ₪.

שירותי בריאות "כללית"  ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט העליון, שכן לגישתם, לא הייתה רשלנות רפואית, שכן הטיפול בשלומי היה תקין לאורך כל הדרך, וגם אם היה עיכוב מצד הרופאים שטיפלו בו, בשליחה לבדיקת ההדמיה, לא העיכוב הוא זה שגרם לנזק הגופני של שלומי. כמו כן טענה "הכללית" טענה חלופית כנגד סכום הפיצוי וביקשה מבית המשפט העליון לצמצמו באופן משמעותי.

שלומי עצמו ערער גם כן, בבקשה להעלות את סך הפיצויים שנפסקו לו.

רשלנות רפואית באבחון גידול בראש

הייתה או לא הייתה רשלנות רפואית?

בבית המשפט העליון, דחו את שני הערעורים, קיבלו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי במלואו, וקבעו כך :

במקרים חריגים בלבד מתערב בית המשפט בערעור בתשתית העובדתית שנקבעה בבית המשפט שמתחתיו, במקרה הזה אין כל עילה להתערב משום שבית המשפט ניתח את הראיות שהובאו בפניו ביסודיות רבה. משכך, נכונות מסקנות בית המשפט המחוזי, לפיהן היו בפני הרופאים של שלומי סיבות מוצקות לשלוח אותו לייעוץ ניורולוגי ולבדיקת MRI במועד מוקדם יותר משנעשה בפועל: הסיבות הן, בין היתר, העובדה שהתלונן על כאבי ראש פעמים רבות, העובדה שהבדיקות אליהן כן נשלח (בדיקות דם וצילום מערות אף) לא הובילו לשום מסקנה, והעובדה שברשומות הרפואיות אין בירור לגבי הרקע המשפחתי רפואי של שלומי.

בפסק דין זה מחזק בית המשפט העליון את מסקנתו של המחוזי, על-פיה, אם אין ממצא ברור, והחולה ממשיך לסבול ולהתלונן, יש להמשיך ולחקור ולהציע בדיקות נוספות במטרה לאתר מחלות נדירות יותר. רופאיו של שלומי לא עשו זאת ולכן הם הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית שלהם כלפיו.

זקוקים לעצה משפטית ? חוות דעת משפטית נוספת ? פנו אלינו

פסק הדין לאחר הערעור לבית המשפט העליון

כמו כן אימץ בית המשפט העליון את קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי המחדל של שירותי בריאות "כללית" גרם לנזק ראייתי לשלומי, ומשכך, על נטל ההוכחה לעבור לנתבעת, ובשפה פשוטה – העיכוב בשליחתו של שלומי לבדיקה יצרה קושי ניכר ביכולת שלו להוכיח את טענותיו המשפטיות בדבר הנזק שגרם לו עקב הגידול. דיני הנזיקין בישראל קובעים כי אם נגרם לתובע נזק ראייתי שכזה, נטל ההוכחה עובר ממנו לנתבע (במקרה שלנו, שירותי בריאות "כללית”).שירותי בריאות כללית לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה, על כן הוכח הקשר הסיבתי, כלומר הקשר בין הטיפול המאוחר בטיפול בשלומי ובין הנזקים הגופניים שנגרמו לו.

גם בעניין הפיצויים החליט בית המשפט העליון שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודחה גם במישור זה את שני הערעורים: של שלומי (שביקש, כאמור, להעלותם) ושל שירותי בריאות "כללית" שביקשו להפחיתם.

הפיצויים נקבעו על פי חוות דעת מומחה שהוגשה מטעם שלומי, לפיה, האחריות של "הכללית" משתרעת על מכלול הנזקים שנגרמו לשלומי, שכן אי אפשר להפריד באופן מלאכותי בין הנזק שנגרם לו בעקבות הגידול ובין הנזק שנגרם לו בעקבות רשלנות רפואית זו, דהיינו הגילוי המאוחר של הגידול.

בסופו של דבר, הוחלט בפסק הדין שלא להתערב גם בסכום הפיצויים, סוף דבר, נותרה החלטת בית המשפט המחוזי בעינה, גם בתחום זה,  לפי החלוקה הבאה: בגין כאב וסבל –  550,000 ש"ח (סכום זה כולל גם  פיצוי עבור הפחתת הסיכוי להינשא), בגין אבדן כושר השתכרות (שנקבע לאור שיעורי הנכות שנקבעו לו – רפואית ותיפקודית) נפסק לשלומי פיצוי בסך של 985,015 ש"ח, ובנוסף,  25,000 ש"ח בגין  "הוצאות ניידות" ו- 25,000 ש"ח בגין "הוצאות רפואיות”. לסיכום נפסקו גם 20,000 ש"ח פיצויים להוריו של שלומי, בשל בגין אובדן השתכרותם.

[ois skin="skin2"]

משרדנו ישמחו לסייע לכם בכל עת ובכל שעה.

להגיב על איתן לבטל

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. איתן

    לדעתי, קביעות בית המשפט העליון מוצדקות. הגיע הזמן שהרופאים במדינה יבינו שלא ניתן לדחות תלונות של חולה בתירוצים כמו "תירגע", "זה סתם לחץ" וכאלה. רשלנות באבחון כבר מזמן לא נחלת הפרט אלא הכלל. יותר ויותר מקרים כאלה אני שומע לאחרונה וזה פשוט מפחיד. כתבה מעולה. תודה